הסיפור של המשחק בו ניצחה בית"ר ירושלים את מכבי פתח תקווה 2-1, התרחש עוד לפני שריקת הפתיחה. על פי הדיווח בתקשורת, מספר אוהדי בית"ר ירדו מהיציע והכו מאבטח שרדף אחרי אוהד שעבר מהיציע המערבי למזרחי. בהמשך, אוהד פרץ למגרש והתקרב לעבר שחקן מכבי פ"ת, אנס מחמיד, ולאחר מכן ברח, כשהמשחק לא הופסק.
רק בשבוע שעבר הזדעזענו מהאירועים בדרבי הירושלמי כשאוהדי בית"ר ניפצו את שמשות האוטובוס של אוהדי הפועל ירושלים והתייחסו בביזוי לפציעתו של החטוף הרש גולדברג פולין ז"ל, שהיה אוהד שרוף של הפועל ירושלים. אחרי הטור בשבוע שעבר אוהדי בית"ר אמרו לי שהאירועים לא מייצגים כי רוב רובו של הקהל מתנהג בנורמטיביות. הבעיה היא שהאירועים השליליים גורמים נזק אדיר לקבוצה מבחינה תדמיתית, כספית ומקצועית, כאשר ספונסרים ובעל בית פוטנציאלים לא רוצים ששמם יקשר לאירועים מכוערים, והתוצאה היא שבית"ר כבר כמעט 20 שנה לא רלוונטית במאבק האליפות, ונותר לה להתנחם בקרב על המקום הרביעי.
על המגרש קיבלנו שערים יפים ומפתיעים. מרסלן שרושם עונה בינונית (לפעמים פשוט רעה) כבש שער נאה, ואחריו המחליף מוזי הבקיע שער ניצחון עוד יותר יפה, ובית"ר חזרה לנצח אחרי ארבעה משחקים, בחוץ מול קבוצה שנאבקת על חייה, וכל זה כמעט בלי הכוכב ירדן שועה שמתאושש מפציעה ונכנס רק בדקה ה-83. כל זה כשהפועל חיפה, שמתמודדת עם הצהובים על המקום הרביעי שמוביל לאירופה, מנצחת את בני סכנין, וכמעט סוגרת את פער ארבע הנקודות.
יש לקוות שבית״ר תדע לסיים בצורה מכובדת את העונה עם כרטיס לאירופה. הצהובים הם התבלין של הכדורגל הישראלי, רק צריך לדאוג שחלקים בקהל ישמרו על הסדר ולא יהרסו את המשחק. יאללה בית”ר.
