רחוב יפו, שערה של ירושלים, מבשר על חוויה מתמשכת בשנים האחרונות. הכניסה אל שדרות הנשיא שז"ר, הנשיא השישי, מלכי ישראל ולב העיר עוברת תהליך של התחדשות עירונית, שדרוג ו"נבנה ארצנו ארץ מולדת".
בתוך התעשייה, הרעש הבטון והמלט יחוגו בשמיים הסיס, והדררות הירוקות. העטלפים הפושטים בלילות ונצמדים לחלונות וגגות הבתים. העורבים המשדרים אנחנו פה, שולטים בכנף רמה, טיפה אכזריים ומביעים מונרכיות. המיינה החצופה, בעלת ביצי הטורקיז חוטפת וזוללת משאריות ארוחתם של הפועלים, ושמה פס על כל החגיגה שלא מעולמה.
הישרדות של טבע במציאות אורבנית מאתגרת.
על מסילת הרכבת הקלה בירושלים ינחתו יונים, צוצלות ותורים, לנקר ולבדוק טיבה של פלדה.
צילום: בארי שחר
גם עכבר העיר ייפלט לתוך הבתים לחפש חיים, והחולדות תמצאנה משכנן בביוב הקרוב בשכונות מקור ברוך ונחלאות. המדבירים שיוזעקו לא יפתרו את הבעיה והצרחות לנוכח מיקי מאוס ושות' רק יתגברו, עד לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
נראה כי בתקופה הקרובה נראה צמחי נוי תקועים, עצים ממוספרים לצורך סקר ושמירה, אך עדיין מוכנים לנצח בתחרות "הורדת הידיים". למרות הכל הם מקפידים על מסורתם. לעמוד בשלכת, לעטות את הירוק עד, כמו טלית ירוקה המזדהה עם עיר הקרויה גם עיר הקודש. לשמחתנו, הטבע לא נכנע:
נראה כלבים מטיילים עם בעליהם, מחפשים גזע עץ ומקום מתאים אחר לנהל את הרגלם הביולוגי. חתולים שהמטמונית גזרה ומנעה מהם פלישה ונבירה בשלל מזון, מסתפקים בטוב ליבם של השכנים. סוסי הפריזיאן האציליים, שהתגייסו למשטרה, שכחו מהו מרחב ירוק. שכחו לדהור ולהניף זנבם כמו שעשו פעם בארץ מולדתם, הולנד. לדהור יוכלו פה ושם בהפגנות. אך את ההנאה בגאיות ועמקים עטויי פוטוסינתזה הם לא יעלו על דעתם הסוסית.
פולחן הטבע נאבק יום יום על קיומו. טבע שלא מבין את הפטרונות האנושית, שהכריזה על תפיסה חומרית ועל החופש הנלקח ממנו. בשיעור טבע עם המורה טובה, היינו יוצאים לחצר ומנסים להבין מה מכיל המושג "טבע" וברשימה היו – הרוח, המים, השמיים, העננים, האוויר, העשב, היבליט, הרעמים, הברקים, הכוכבים ושלוש המאורות. כך הבנו שהטבע הוא אומנותו של אלוהים.
השקיעה והזריחה, כל אלו עדיין שורדים בתוך הדינמיקה של הבנייה. הטבע העירוני אינו יודע לצון. הוא נשחק לפעמים ומוגבל בתוך גן חיות או פארקים, אך הוא תמיד אמיתי, ואינו מפר את חוקי עצמו. קפדן, צודק – וכל מגרעותיו ושגיאותיו הן בעטיו של האדם. אז בין המשאיות, הציוד הכבד, המנופים, הדחפורים, הבולדוזרים, הרעש, התעלות, העשן והאבק, עדיין נחפש את הדבורים, הנמלים, הפרפרים, את הדקלים התמירים ואת סודו הכמוס של אלוהים.
