בכל שנה, עם בוא חג פורים, מתמקדים סביב אחת המסורות המרכזיות של החג – משלוחי המנות. מדובר במנהג עתיק, שבו אנשים שולחים מנות אחד לשני, מתוך מטרה לשמר את החברות והקהילתיות. אך האם המסורת הזו נשמרה במובנה המקורי, או שהפכה לקונספט שיווקי שמאבד את מהותה?
קצת לפני החג קשה להתעלם מהשפע המוצע בתחום משלוחי המנות. חנויות רבות בשוק מחנה יהודה בירושלים, מציעות מגוון רחב של ערכות, המכילות עוגיות, ממתקים, חטיפים וכד'. השוק הפך תחרותי, כאשר כל עסק מנסה לייחד את עצמו במארזים מעוצבים ומחירים גבוהים. יש מצב ששכחנו את המסר האמיתי של החג?!
משלוחי המנות נועדו להוות סימן לקשר חברתי ואכפתי ולאו דווקא מוצר צריכה מפואר. ההרגשה הרווחת היא שהתחרות הפכה את המנהג לעסקה כלכלית גרידא, וזו זונחת את ערכי החג. במקום להתמקד במשלוחי מנות פשוטים ומרגשים, רבים הבוחרים להשקיע בקנקן ולא בתוכנו.
משלוח המנות שאמור להיות צלחת מלאה כיופים, אפייה ביתית, לב ונפש, הפך להיות סינתטי, קנוי, יקר, מוכר ומנוכר. נראה עשיר ונוצץ מבחוץ, דל ומאכזב מבפנים. בבתי הספר, ישנם מורים שאומרים לילדים: "שימו במשלוח את מה שהייתם רוצים לקבל". וישנם שמכתיבים לילדים בדיוק מה להביא. כך, כל גורם ההפתעה והמקוריות מבוטל. בתקופה בה עובדים קשה, עסוקים, גם לפעמים מתעצלים או שלא בא – אז מעדיפים לקנות משלוחים מוכנים.
ישנם הקונים אוסף מגוון של ממתקים הנערך למשלוח בבית. בעיצומו של החג עובר המשלוח מיחזור ושיפוץ. שינוי קטן בהרכב והוא עובר למישהו אחר. "הועבר פעמים רבות" כמו הודעה בוואטסאפ!
אי לכך ובהתאם לזאת סר חנו של המנהג בשנים האחרונות. לעיתים שוכחים את האנשים הזקוקים באמת למשלוח המכיל גם דברי מתיקה וגם חבילת מזון ערכית, שתגשים כמה ארוחות. פרדוקס המדגיש במובנים מסוימים את איבוד משמעות המחווה ומצוותה. זאת כשמתמקדים יותר במתנות לא ממש הכרחיות ובשפע הסוכרי רווי צבעי מאכל, ופחות באכפתיות ובתמיכה חברתית.
עם זאת, ישנם רבים הבוחרים לשלוח מנות אוכל וממתקים לאנשים נזקקים, או לתרום למוסדות צדקה, כך שהחג לא יהפוך רק לחגיגה של צבעים והמולה, אלא גם להזדמנות לעשות טוב לזולת.
משלוחי המנות בפורים, תופעה מורכבת שדורשת התבוננות משפחתית ואישית. חשוב לשמרה, ולשלב דרכה ערכי מסורת, ואיזון בין המרגש, המועיל, המשמח והגורם לאושר והפתעה ממשית, גם אם היא זמנית ביותר. לכולנו "פורים של אלגרייה ומשלוח פורימדיקס" (דן אלמגור, "זאת ירושלים").
