המערכת הפוליטית והציבורית בישראל גועשת לאחר החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את ראש השב"כ, רונן בר. בעוד שהמהלך נתפס כצעד חסר תקדים, ההתפתחויות האחרונות מעלות סימני שאלה קשים בנוגע ליציבות הממשל ולתגובה הציבורית. ברקע האירועים, נשמעות קריאות גוברות למרי אזרחי בלתי אלים – שיטה מחאתית שהתבססה בעולם ככלי לשינוי מדיניות ללא אלימות. האם ישראל עומדת בפתחה של תנועת התנגדות רחבת היקף?
מהו מרי אזרחי בלתי אלים? מדובר בכלי מחאתי הנעשה בדרכים חוקיות למחצה או לא חוקיות בעליל, אך תוך שמירה על עקרון אי-אלימות. המטרה היא להפעיל לחץ ציבורי מאסיבי על השלטון באמצעות סירוב לציית לחוקים מסוימים, שביתות, חסימות כבישים, סירוב לשתף פעולה עם הרשויות וצורות מחאה נוספות שמערערות את הסדר הקיים בלי שימוש באלימות פיזית. לאורך ההיסטוריה, שיטה זו הוכיחה את עצמה ככלי רב עוצמה לשינוי פוליטי וחברתי.
דוגמאות היסטוריות – האם ישראל בדרך לשם?
מרי אזרחי בלתי אלים שימש בעבר להובלת מהפכות במדינות רבות. הדוגמה המפורסמת ביותר היא זו של המאבק שהוביל ד"ר מרטין לותר קינג בשנות ה-60 בארה"ב, במאבק לזכויות האזרח. קינג ותומכיו קיימו שביתות, חרמות והפגנות שקטות, שהובילו לשינוי חקיקתי מקיף במדינה. דוגמה נוספת היא תנועת המאבק לשחרור הודו בהנהגת מהטמה גנדי, שהצליחה לגרום לסיום השלטון הבריטי באמצעות התנגדות בלתי אלימה, אי-ציות אזרחי וחרמות על מוצרים בריטיים.
בישראל, הדים למחאות בסגנון זה נראו בעבר, במיוחד בתקופות של משברים פוליטיים וחברתיים. כעת, עם העלייה בקולות הקוראים לשיבוש שגרת המדינה בדרכים שאינן אלימות, נראה כי ישראל עשויה לעמוד בפני גל מחאה בסדר גודל שטרם נראה כמותו.
כיצד תיראה מחאה שכזו בישראל?
הקריאות למרי אזרחי בלתי אלים מתמקדות בצעדים כמו שביתות רחבות היקף, חסימות כבישים מרכזיים, אי-ציות אזרחי לגופי שלטון מסוימים וסירוב לשתף פעולה עם החלטות ממשלתיות שנתפסות בעיני גורמים מסוימים כלא לגיטימיות. ארגונים שונים כבר החלו להיערך לפעולות מחאה נוספות, בעוד שהשיח הציבורי ממשיך להתחמם. בעוד שהמצב ממשיך להתפתח, השאלה המרכזית היא האם ישראל באמת בדרך למרי אזרחי רחב היקף, או שמדובר באיומים רטוריים בלבד. ההיסטוריה מלמדת כי מחאות בלתי אלימות הצליחו לשנות מדינות שלמות – אך האם הציבור הישראלי יבחר בדרך זו, והאם הממשלה תצליח להתמודד עם הלחץ? ההיסטוריה עוד תשפוט, אך דבר אחד בטוח – המערכת הפוליטית נמצאת בפני מבחן משמעותי.
