תשתיות ותיירות: פיתוח או פגיעה?
ירושלים משנה פניה בקצב מהיר – במיוחד סביב העיר העתיקה, האזור הרגיש ביותר בבירה. תכניות בנייה ועבודות תשתית בקנה מידה גדול מקודמות בעידוד ממשלתי, תחת הכותרת של "חיזוק התיירות והנגישות", אולם עבור אחרים מדובר כביכול בלא פחות מהרס מתמשך של הסביבה העירונית וההיסטורית.
אחת התכניות הבולטות ביותר היא פרויקט הרכבל לכותל – מהלך שמקודם זה מספר שנים ונתקל בהתנגדות מצד גופים סביבתיים, ארכיאולוגים ואנשי רוח. הרכבל צפוי לעבור מעל שכונת סילוואן ולעקוף את דרכי הגישה הרגילות, מה שייתפס בעיני גורמים כצעד שנועד לעקוף את המורכבות הפוליטית וההיסטורית של מזרח העיר. גם אונסק"ו פרסמה בעבר הסתייגות מהפרויקט, בשל חשש לפגיעה באופי העתיק של העיר.
מגדלים מול קו הרקיע של ההיסטוריה
לצד תשתיות התחבורה, מתוכננים גם מגדלים רבי קומות באזורים כמו מתחם שער יפו, מתחם התחנה הראשונה ובסמוך להר ציון. המבנים החדשים אמורים לכלול מלונות, מרכזים מסחריים ודירות יוקרה – אך לטענת תושבים ואדריכלים מדובר לכאורה בפגיעה אנושה בקו הרקיע ההיסטורי של ירושלים. לפי העמותה "עמק שווה", מדובר בהפרת האיזון האורבני שנשמר בעיר העתיקה במשך מאות שנים.
גם הרחבת החניונים סביב הרובע הארמני והר ציון, שחלקם כוללים כריתת עצים עתיקים והרס גנים ציבוריים, יוצרת תחושת מחנק בקרב תושבי האזור, חלקם נוצרים וארמנים, הטוענים לפגיעה לכאורה בזכויותיהם המרחביות.
העירייה בעד, חלק מהציבור מתנגד – ומי קובע?
בעיריית ירושלים רואים במהלך הזה צעד אסטרטגי ארוך טווח – כזה שיחזק את מעמדה של העיר כבירת ישראל ויעודד תיירות ושגשוג כלכלי. ראש העיר משה ליאון אף אמר בעבר כי "אנחנו מחזירים את ירושלים לתושבים ולמבקרים, לא משאירים אותה תקועה בעבר".
לעומתו, קואליציה של גופים כמו החברה להגנת הטבע, עמותת עידכון ועמק שווה פועלים לבלימת מהלכים מסוימים, ולעיתים אף פונה לבג"ץ בדרישה להקפיא את הבנייה. "העיר הזו היא לא רק של פוליטיקאים ושל יזמים", טענה לא מכבר ד"ר יפעת הולצמן, חוקרת תכנון עירוני מהאוניברסיטה העברית, "היא שייכת להיסטוריה, לארכיאולוגיה, ולמיליוני מאמינים מכל העולם".
מה הלאה?
בימים אלו נבחנת שוב התכנית הכוללת של הרכבל, לצד ערעורים על תוכניות המגדלים בהר ציון ושער יפו. נדמה שהקרב על העיר העתיקה עדיין רחוק מסיום – והוא מתקיים לא רק בוועדות התכנון, אלא גם בלב הרחוב הירושלמי.
