מעקב דיגיטלי בשם כבוד המשפחה
תופעה מדאיגה תופסת תאוצה בעת האחרונה במגזר הערבי בישראל: אפליקציות מעקב דיגיטליות המשמשות הורים – בעיקר כלפי בנות ונערות – בשם שמירה על 'כבוד המשפחה'. הורים מתקינים על טלפוני הבנות אפליקציות דוגמת Life360, My Mobile Watchdog ואחרות, המאפשרות מעקב אחר מיקום, הודעות, שימוש באפליקציות ואפילו זמן מסך. המטרה: לשמור על שליטה, למנוע סטייה מהנורמות החברתיות, ולהתריע מראש על 'התנהגות חריגה'.
זעם מתחת לפני השטח
אך ככל שהתופעה מתרחבת – כך גוברת גם הביקורת. חוקרים, פעילים חברתיים ואנשי חינוך מזהירים כי מדובר בהתערבות פולשנית שפוגעת בזכות הבסיסית של הנערות לפרטיות. מעבר לכך, עולה חשש ממשי מפני פגיעות נפשיות חמורות: חרדה, דיכאון, תחושת כליאה ואף פגיעה בדימוי העצמי וביחסים המשפחתיים. יועצת חינוכית מנצרת סיפרה לכתבת אתר "בוקרא": "נערות רבות פשוט לומדות לשקר. הן מוחקות שיחות, משנות הגדרות – ומפסיקות לשתף את ההורים גם במה שעדיין חשוב".
החברה שותקת – והשליטה מתרחבת
בחלק מהמקרים, האפליקציות הותקנו ללא ידיעת הבנות, ולעיתים ביוזמת בני משפחה מורחבת. המעקב הדיגיטלי מקבל לגיטימציה שקטה מהחברה, ולעיתים אף עידוד מצד אנשי דת, הרואים בכך כלי למניעת 'בושה' או שמירה על צניעות. אך יש גם קולות אחרים. ד"ר סוהא עבד אל-חלים, חוקרת מאוניברסיטת חיפה, טוענת כי מדובר בתופעה ש"משקפת את הפער בין מסורת למודרנה, ומבקשת לפתור משבר חברתי באמצעות שליטה במקום דיאלוג".
ומה אומר החוק?
המתנגדים מבקשים להזכיר כי החוק בישראל אוסר חדירה לפרטיות של קטינים – אפילו מצד ההורים – כאשר מדובר במעקב שיטתי שאינו מוסכם. עו"ד נביל בסול, המתמחה בזכויות נוער, הסביר בריאיון לאתר "كل العرب" כי "במקרים מסוימים יש כאן עבירה על חוק הגנת הפרטיות, במיוחד אם לא מדובר באמצעים שקופים וברורים לנערה עצמה".
האם אפשר אחרת?
משרד החינוך טרם גיבש עמדה רשמית בנושא, אך במספר מוסדות חינוך כבר החלו יוזמות ליצירת חוזים משפחתיים וולונטריים – שבהם ההורים והילדים מסכימים יחד על גבולות הפיקוח. בינתיים, נראה כי הדיון רק מתחיל, והוא נוגע בלב הזהות של משפחות רבות: בין שמרנות לקִדמה, בין סמכות להקשבה.
האם אפליקציות שליטה הן ביטוי לאהבה הורית – או ביטוי למשבר חברתי עמוק? החברה הערבית בישראל נדרשת לשאול את עצמה את השאלה הזו, לפני שהפגיעה תהיה בלתי הפיכה.
