מאחורי הקלעים של תעמולת הרשת – האם דעותיך באמת שלך?

דמויות פיקטיביות, חשבונות אנונימיים וסרטונים "תמימים": כך נראית מערכת ההשפעה הסמויה שפועלת מתחת לפני השטח – גם בישראל
דמות אנונימית עם משקפי שמש וברדס לצד טלפון חכם המציג אזהרות תעמולה פוליטית מזויפת
איור הממחיש את הסכנה בקמפיינים פוליטיים סמויים ברשתות החברתיות – בינה מלאכותית, חשבונות אנונימיים ודיסאינפורמציה במתקפה על דעת הקהל. ​​

מי באמת עומד מאחורי הפוסטים?

הם נראים כמו אזרחים מודאגים, סטודנטים מתוסכלים או הורים שאכפת להם. הם כותבים פוסטים נוקבים, משתפים סרטוני "עדות מהשטח" ומנהלים חשבונות סוערים בטוויטר ובטיקטוק. אלא שלפי שורת דיווחים ופרסומים מהחודשים האחרונים, לא תמיד מדובר באנשים אמיתיים – אלא במערך מתוזמר היטב של תעמולה סמויה.

תופעה עולמית שמכה שורש גם בישראל

מדובר בתופעה עולמית שהולכת ומכה שורש גם בישראל: יצירת נוכחות דיגיטלית מזויפת שנועדה להשפיע על השיח הציבורי – בלי שיזהו מי עומד מאחוריה. חשבונות אנונימיים מפעילים טוקבקים, תוקפים עיתונאים, מחזקים מועמדים או יוצרים תחושת קונצנזוס סביב נושאים שנויים במחלוקת. בין אם מדובר בשיח על עסקת החטופים, גיוס חרדים או מגמות כלכליות – העוקבים לעיתים אינם יודעים שהם נחשפים למסרים מתוכננים מראש.

טכנולוגיה מתקדמת – תעמולה מתוחכמת

דו"חות מהשנה האחרונה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושל גופי מחקר נוספים, מצביעים על השפעה גוברת של תעמולה סמויה בזירות החברתיות. התופעה מחוזקת על ידי כלים של בינה מלאכותית, שמאפשרים ליצור תמונות מזויפות, דמויות בדיוניות וסרטוני "חדשות" שנראים לגמרי אמיתיים. יותר מכך – אותם חשבונות מצליחים להגיע לקהלים מגוונים: מימין ומשמאל, חילונים ודתיים, עברית, ערבית ואנגלית.

איום על הדמוקרטיה או תופעת לוואי של חופש הביטוי?

על אף שאין הכוונה להאשים גוף מסוים, ישנו קונצנזוס בקרב מומחים לתקשורת כי מדובר באיום של ממש על הדמוקרטיה. "שקיפות היא הבסיס לשיח ציבורי בריא. כשהשיח הופך למניפולציה סמויה, אנחנו מאבדים את היכולת לבחור באמת", צוטט לאחרונה חוקר התקשורת פרופ' יואב פרידמן באחד מכלי התקשורת.

רגעי מבחן: בחירות, מלחמות ומשברים

הבעיה חמורה במיוחד בתקופות רגישות – לפני בחירות, בזמן מלחמה או משברים כלכליים. אז נבנים קמפיינים שמתחזים ל"מחאות אותנטיות" או ל"זעקות ציבוריות". יש שמגיעים אפילו לשטח: מתעדים הפגנות, שולחים בלוגרים בתשלום או מקדמים האשטגים באופן מאורגן. ברוב המקרים, הציבור הרחב לא מודע לכך שמדובר בתוצאה של תקציב, אסטרטגיה וסדר יום פוליטי.

האם הרגולציה תצליח להדביק את המציאות?

במשרד המשפטים ובוועדת הבחירות כבר דנו בשאלת הרגולציה – האם ניתן לחייב סימון תוכן כזה? כיצד מזהים בוטים אנושיים? והאם בכלל יש דרך להתמודד עם שחקנים חוץ־מדינתיים שמשפיעים על ישראל מבפנים?

כך או כך, נראה שהמלחמה על דעת הקהל ברשת רק מתחממת – והציבור, ברובו, אפילו לא יודע שהוא משתתף בה.

שיתוף
שיתוף
הישארו מעודכנים רוצים לקבל את הפושים החמים של ירושלים אונליין? בפעם אחרת כן

ירושלים-online הוא אתר דעות וידיעות המסקר את החיים בירושלים בעין כנה וישרה.
מול עולם של תקשורת מוטה, לעתים בעלת אינטרסים פוליטיים ומסחריים, שבו צפה וחוזרת עיתונות שטחית בסיקור החיים בעיר,
מביא ירושלים-online את המציאות כפי שהיא, לעתים בצד הימני של המפה, לעתים בשמאלי, לעתים מזווית חילונית, ולעתים דתית,
הכל דרך נבחרת של כותבים וכותבות ללא פחד וללא כל כוונה לחשבן לאינטרסים כאלו ואחרים.
האינטרס היחיד – שיקוף האמת והמציאות בנושאים של דת ומדינה, ביטחון אישי וצבא, יחסי חילונים-חרדים, יוקר המחייה,
שיקוף המציאות והאמת של ירושלים