כשמסתכלים על הרחוב – מגלים מה באמת חשוב
חג הפסח מאחורינו, הרחובות חוזרים לשגרה – והלכלוך חוזר איתם. אבל סיבוב בשכונות ירושלים מעלה ממצא מעניין: דווקא באזורים החרדיים ניכר כי הרחובות נראים נקיים יותר, מסודרים יותר, ופחות סובלים מהשארת אשפה או גרוטאות בשטחים פתוחים.
בין אם מדובר בשכונות כמו גאולה, סנהדריה, רמות או הר נוף – התחושה בשטח היא שהמרחב הציבורי מנוקה, נשמר ומכובד יותר. מנגד, אזורים כמו נחלאות, מרכז העיר ואפילו חלקים בטלביה נראים מוזנחים יותר – עם אשפה בצדדים, שאריות חמץ ודחיסות שקשה להתעלם ממנה.
אז מה ההסבר?
יש לכך כמה סיבות. ראשית, הצפיפות הגבוהה דווקא מעודדת שמירה על סדר פנימי: "במרחב קטן, אי אפשר להרשות לעצמך לזרוק הכול על הרצפה – זה חוזר אליך מיד", מסביר תושב רמות. שנית, יש משקל חזק לנורמות קהילתיות ברורות: ילדים מתרגלים מגיל צעיר לא ללכלך, ותחושת האחריות ההדדית מחלחלת גם למרחב החיצוני. בנוסף, בחגים יש שיתוף פעולה הדוק בין ועדי בתים, מוסדות חינוך ועסקים – כך שהניקיון הוא תוצאה של שיח מתואם, לא רק מאמץ של העירייה.
ומה לגבי שאר השכונות?
באזורים חילוניים או מעורבים, נדמה שיש פער בין הרצון לניקיון לבין הביצוע. "אנחנו משלמים ארנונה גבוהה – למה הרחוב נראה כך?", שואלת תושבת בקעה. התשובה כנראה מורכבת יותר – ונוגעת גם לתחושת שייכות, סולידריות קהילתית, ולפעמים פשוט להרגלים שלא נטמעו.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים בין השכונות – שימו לב מי באמת שומר על העיר נקייה. זה אולי לא מה שחשבתם.
