המוני נוסעים מרוקנים את קרונות הרכבת הקלה בירושלים, מתפזרים בשוק מחנה יהודה בין רחוב האשכול לארבעת המינים, כדי לחפש מנגל חדש וגחלים.
ירושלים מתעוררת: הדגלים, הריחות והצלילים
יתר סמטאות שוק מחנה יהודה מתמלאות בצבעים, דגלים, ריחות וצלילים. המוכרים, הקונים והמבקרים מתחילים להחיש את הדופק הלאומי פועם בעוצמת יתר לקראת יום העצמאות 2025 בירושלים, האירועים, החגיגות וההופעות.
דוכן הפלאפל, המאכל הלאומי, מתעורר בקצב מסחרר. ניסים, הבעלים, היה צריך לתגבר את מצבת המוכרים. השמן המבעבע וריח הכדורים החלומיים יוצרים תור ענק להזמנות ליום הולדת למדינה. שם בעמקי הפיתה והאש תנור, יונחו – עם סחוג, סלט, חמוצים וכל הטעמים הישראלים, לפי בקשתך – ביס אחד ואתה כבר בתוך החגיגה.
רחוב עץ חיים ורחוב התות עמוסים במצטיידי הפיצוחים, פירות העונה, פיתות ובורקסים, חגיגת הבשרים למנגל, והעיקר לשאוב מהירקנים הנאמנים מצב רוח של עצמאות חופש, ניצחון וכיף. בתי הקפה בשוק מחנה יהודה, דוכני הממתקים והברים ומקומות הבילוי, כבר מצחצחים את הרמקולים לקראת יום העצמאות בירושלים 2025, ומהרמקולים בוקע עתה קולו של עומר אדם המרעיד ליבן של הצעירות והיפות שבינינו בלהיט – "החברות שלך".
גם עדן בן זקן תעלה חיוך בלב של כל מדוכדך והמרגיש זנוח, ב"מלכת השושנים", ומי אם לא "הפרוייקט של רביבו" לעשות שמח ולהעשיר את הקנייה בחנות המשקאות באלכוהול מכל הסוגים והמחירים.
מהילדות של פעם לחלומות של היום
אני זוכרת שאמא הכינה מבעוד מועד את החולצות הלבנות לקראת החג. אף פעם לא הבנתי איך קוראים ליום העצמאות – "חג". הרי יש תחבורה ציבורית, קומזיצים ותחרות בין הילדים מי יגיע מהקומזיץ יותר מאוחר. שוק מחנה יהודה פשוט מחזיר אותי אחורה. בבית הספר הסמוך, ברחוב הטורים, המורות שקדו ללמדנו את מילות "התקווה" ועמדו על כך שלא נבלבל ונשיר – נפש יהודי צופיה, במקום הומיה.
הכיתות היו מקושטות בדגל ישראל, מנורה וענפי זית, ובתמונותיהם של הנשיאים, ראשי הממשלה והרצל חוזה המדינה, דגלי חילות צה"ל ודגלי ישראל. היינו מקשטים את המרפסות ושמחים על היום הזה שהמדינה שלנו, מדינת ישראל, חוגגת. לא בטוחה שההשראה ההיא, היא ההשראה שנחה על דור הילדים הנוכחי ועל הבוגרים ברחובותיה של ירושלים 2025, באזרחיה ובאורחיה. המורכבות והמבוך אליהם נקלענו, גרמו לפיחות בהרגשת הגאווה, החג והביטחון.
נראה אתכם מקלפים אותו –
הלהיט הכי מעניין בשוק מחנה יהודה
מי שמחזיר אותנו ל"האמיני יום יבוא, טוב יהיה מבטיח לך" של יפה ירקוני, ול"אין לי ארץ אחרת" של גלי עטרי, הוא שוק מחנה יהודה. הפסים של הכחול לבן החובקים את המגן דויד, כבר מתחילים להיתלות, פטישי הפלסטיק כבר מתאמנים לצנוח על מעלה הקרחות, והקצף הבלתי נסבל כבר מתכונן לפרוץ החוצה על פרצופים של עמך ישראל, שהלוואי ויבין "שיחד ננצח" זאת לא סיסמה תלויה על קירות – שזה מאמץ שבנתיים לא קורה, לצערנו.
והלוואי שחגיגת יום ההולדת הזאת של ה' באייר התשפ"ה, תהייה אמיתית בייחוד בשוק מחנה יהודה, כאשר 59 החטופים יחזרו הביתה.