28.4.2025, רחוב יפו, ממש בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים: בשעות שבהן החנויות עדיין סגורות ורחוב יפו לובש שקט, ציור הקיר הענק המתנשא מעל הצומת החוצה את רחוב המלך ג'ורג', שפעם נקרא צומת האיקסים, מספר את סיפור העיר.
עגלות, דמויות, חיי שוק שנצרבו בקיר האבן – זיכרונות עיקשים אל מול מציאות משתנה.
אור שמש עקשני מאיר את הרחוב החצי ריק, והתחושה היא של געגוע: לשוק הומה יותר, לזמנים פשוטים יותר, לירושלים שדיברה בנשימה עמוקה יותר.
בין הרחוב הריק, באזור כיכר הדוידקה, לבין הציורים החיים שעל הקירות נפרשת תחושה נדירה: כאילו גם ללב של העיר יש קצב משלו, שממשיך לפעום גם כשקצב הרחוב מואט.
הדגלים התלויים על מרפסות האבן רומזים למה שמחכה מעבר לפינה: חגיגות יום העצמאות, רוח ירושלמית עיקשת שלא מוותרת גם כשנדמה שהרוח שקטה.
הבוקר הזה, ממש בסוף אפריל, תופס את ירושלים כמו בין פעימה לפעימה: חנויות סגורות, דגלי חג שמניפים מבט לעתיד, וקצב איטי שכמעט ואבד.
מי שעובר כאן עכשיו, מרגיש את השוק לא רק בעיניים – אלא גם בלב.
