אחרי בילוי – השעות שבהן הירושלמים משתגעים בכביש

בירושלים, כמו גם בלונדון, פריז וניו יורק, השעות שלאחר בילוי הן המסוכנות ביותר על הכביש. אלא שבעוד ערים גדולות בעולם נוקטות צעדים נרחבים לצמצום ההרוגים, ירושלים ממשיכה להתמודד עם עלייה מדאיגה בתאונות – במיוחד בלילות ובחגים, כפי שהמחישה הטרגדיה במנהרות ידין בראש השנה. השילוב בין תרבות נהיגה בעייתית, חוסר אכיפה מספקת ועייפות מצטברת הופך את הכבישים בירושלים לשדה סכנה.

תאונות דרכים בירושלים – סכנה מתמשכת

על רקע זה, נתוני הלמ"ס והמשטרה מציבים את ירושלים בעקביות בראש רשימת הערים שבהן מתרחשות תאונות דרכים קטלניות. הכבישים בעיר יוצרים שילוב מורכב: מרכז צפוף עם תנועת הולכי רגל, לצד עורקי תחבורה מהירים כמו כביש בגין ומנהרות. נהגים צעירים אחרי בילוי, משפחות בדרכן הביתה מחג או חיילים בחופשה – כולם מוצאים עצמם באותו מרחב שבו טעות אחת עלולה להיות קטלנית.

מנהרות ידין בראש השנה – טרגדיה שממחישה את הסכנה

בתוך כך, בראש השנה האחרון, אירעה תאונה עצמית קטלנית במנהרות ידין בירושלים. נהג רכב פרטי איבד שליטה, וגורמי רפואה נאלצו לקבוע את מותו במקום. שוטרי תחנת לב הבירה ובוחני התנועה של מחוז ירושלים פתחו בחקירה, אך האירוע התעצם כאשר בני משפחתו של ההרוג הגיעו למקום וניסו לפרוץ לזירה, תוך עימות עם השוטרים. התקרית המחישה את השבריריות שבין חגיגה משפחתית לבין טרגדיה פתאומית בכביש.

לונדון, פריז וניו יורק כבר פועלות – מה עם ירושלים?

בעולם, ערים מרכזיות הבינו מזמן את הקשר בין שעות הלילה לבין תאונות קטלניות. בלונדון הותקנו מצלמות מהירות חכמות במנהרות ובכבישים מהירים, לצד מערך תחבורה ציבורית לילי מוזל כדי להוריד נהגים עייפים מהכביש. בפריז הוחלט להגביל מהירות ל־30 קמ"ש בשכונות צפופות, במיוחד בסופי שבוע ובלילות. ניו יורק מפעילה קמפיינים נגד "נהיגה בשכרות ועייפות" ומעודדת שימוש במוניות ושיתופי רכיבה. אפילו בסטוקהולם הוחמרה הענישה על נהגים עייפים כחלק מתוכנית "Vision Zero" שמטרתה למגר תאונות קטלניות.

(הפיגוע בירושלים לא נשכח – בית המחבל נמחק)

הדוגמאות הללו מבהירות כי קיימות דרכים מגוונות להתמודד עם התופעה. ירושלים יכולה להפוך למעבדה ישראלית לפתרונות תחבורה חדשניים – החל משימוש ללמידה במצלמות במנהרות כגון מנהרת ידין, דרך חינוך לנהגים צעירים ועד קמפיינים מותאמים לחגים ולתרבות המקומית. השאלה שנותרה פתוחה היא האם ירושלים תאמץ את הכלים שמצאו ערים אחרות, או שתמשיך לשלם בחיי אדם על חוסר המעש.