במהלך הימים האחרונים, על רקע הירי מאיראן במסגרת מבצע "שאגת הארי" והאזעקות שנשמעות בירושלים ובאזורים נוספים בישראל, מתמלאת שוב ושוב מנהרת גן סאקר בתושבים ובעוברי אורח המחפשים מחסה מיידי מפני סכנת שברי יירוט.
עשרות בני אדם מצטופפים במנהרה בזמן האזעקה – משפחות, צעירים ועוברי אורח. חלקם עומדים בצפיפות, אחרים מתיישבים לאורך הקירות, מביטים בטלפונים או מחליפים מבטים שקטים, וממתינים לסיום ההתרעה. בתוך רגע, גן סאקר – המזוהה עם פיקניקים, מנגלים, משחקי כדור וריצה – משנה את פניו והופך למרחב מוגן מאולתר. מדובר בפארק הציבורי הגדול במרכז ירושלים, המשתרע על פני כ-163 דונם והוקם בשנות ה-60, בסמוך לנחלאות, קריית וולפסון וקריית הממשלה.
למה דווקא מנהרת גן סאקר בירושלים הופכת למחסה בזמן אזעקה?
הבחירה במנהרה אינה מקרית. בשטח פתוח כמו גן סאקר, שבו אין ממ"דים זמינים, המבנה התת-קרקעי מספק הגנה יחסית מפני רסיסים ושברי יירוט – איום מרכזי גם כאשר היירוט עצמו מצליח. לצד ההיבט הבטיחותי, מתגלה גם ממד חברתי-פסיכולוגי מובהק: בתוך אי-הוודאות, האנשים אינם רק מתגוננים אלא גם מתקבצים יחד, מחליפים מבטים ומייצרים תחושת ביטחון זמנית. כך הופכת המנהרה, בתוך רגע, למרחב קהילתי מאולתר – עד חלוף האזעקה.
