בימים האחרונים, לרגע אחד קטן של לגימה, הפך אזור הסטף שבהרי ירושלים לאחד המקומות המדוברים בישראל. ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעצר במקום לשתות כוס קפה בבית הקפה המקומי, ואף צילם בו סרטון, זורק אור אל פינת הטבע השקטה שבהרי ירושלים, מקום שבדרך כלל שומעים בו בעיקר רוח בין עצי הזית וצעדי מטיילים על השבילים.
אלא שהסטף הוא הרבה יותר מעוד נקודת עצירה לקפה.
מה היה כאן לפני שהסטף הפך לאתר טיולים בהרי ירושלים?
עד אמצע המאה ה-20 שכן במקום כפר הררי קטן. בתי האבן נצמדו למדרון התלול, וביניהם התפתלו שבילים צרים, בורות מים וטרסות חקלאיות. תושבי המקום עיבדו את הקרקע במלאכה עתיקה: בניית מדרגות אבן שאפשרו לגדל זיתים, תאנים ושקדים על מורדות ההר.
לאחר קום המדינה ניטש הכפר. בתיו חרבו בהדרגה, והטרסות התמלאו עשב בר. במשך שנים רבות עמד המקום כמעט דומם, שריד אילם לנוף החקלאי הקדום של הרי ירושלים. אבל הטבע והאדם חזרו אליו.
איך הפך הסטף לאחד מאתרי הטבע הפופולריים ליד ירושלים?
בעשורים האחרונים שוקם האתר בידי קרן קיימת לישראל והפך לאחד מאתרי הטיול האהובים באזור, בפרט עבור מי שעושים דרכם אל ירושלים ומחפשים עצירה בחיק הטבע. המעיינות העתיקים נוקו, הטרסות שוחזרו, והשבילים התמלאו מטיילים, משפחות ורוכבי אופניים.
בתוך הנוף הזה נפתח גם בית קפה קטן, מקום שמציע מאפים, כריכים וכמובן קפה מול אחד הנופים היפים בהרי יהודה. בית הקפה, שנמצא בלב האתר, הפך במהירות לנקודת עצירה מבוקשת למטיילים שמגיעים לשבילים ולמעיינות.
למה דווקא כוס קפה אחת מהסטף הצליחה לעורר עניין גדול?
בימים רגילים, רוב המבקרים במקום הם מטיילים שמגיעים אחרי הליכה בשבילי ההר. אבל ביקורו של ראש הממשלה, שעצר ללגימה קצרה במקום, הזכיר עד כמה הסיפור של הסטף יוצא דופן: מקום שהיה פעם כפר נטוש ושקט, וכיום הוא אתר חי, שוקק מבקרים, ריחות מאפים טריים וקולות צחוק של משפחות.
אולי זו הסיבה שכוס הקפה הממשלתית שנלגמה שם השבוע עוררה עניין כה רב. כי בסטף, גם לגימה קטנה נושאת עמה סיפור של מקום: על עבר חקלאי קדום, על נטישה ושיקום, ועל חיים חדשים שנולדו בין האבנים הישנות.
