הדרבי הירושלמי בין בית״ר ירושלים להפועל ירושלים, שהסתיים בתיקו 1:1, הצליח לגעת ברגש, וסיפק חוויית כדורגל, עם משחק קצבי ואנרגטי, המון מצבים ליד שני השערים, הרבה דרמה וצבע ואווירה כמו בחו״ל. אבל שיא הערב הגיע עוד לפני המשחק, בטקס ההוקרה לגיבורי האליפות ההיסטורית שבה זכתה בית״ר ירושלים בשנת 1987.
מה נשאר מהימים של אלי אוחנה והחבורה?
אלו היו ימים אחרים, עם הסופרסטארים הנצחיים אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, המאמן דרור קשטן ז״ל שניצח על התזמורת, יוסי מזרחי שנעל את השער, אודי אשש שטאטא את הרחבה ומומו שירזי הבלתי ניתן לשחזור. אבל הטקס המרגש הבליט את ההבדלים הגדולים בין הקבוצה הווינרית של בית"ר ירושלים שפעם התעללה בליגה, לבין זו הנוכחית שבקושי סיימה בתיקו עם הפועל ירושלים – שפחות משבוע אחרי שהפסידה באצטדיון טדי לבני ריינה מהמקום האחרון, הגיעה למצבי הבקעה רבים בדרבי והיתה ראויה לניצחון.
לבעלים של בית״ר ירושלים ברק אברמוב מגיעה מילה חמה על כך שהוציא את הקבוצה מידיו של משה חוגג, ושבזכותו היא כרגע במקום השני, מעל מכבי תל אביב, אבל אם רוצים שהאימפריה מירושלים באמת תחזור צריך להחזיר אליה מוחות כדורגל כמו אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, שהרוח הבית״רית זורמת בדמם, ולתת להם לנהל את העסק.
הדבר היחיד שנשאר מהשנים היפות והרחוקות של בית"ר, הם האוהדים הנפלאים, שמילאו את אצטדיון טדי ויצרו אווירה מושלמת. לקהל כזה מגיע לזכות בתואר, אבל עד שזה יקרה, אפשר להיכנס ליוטיוב ולהתענג על מה שהיה פה פעם.
