בין אבק, טרקטורים ורכבת קלה: השקדייה הזו מסרבת להיעלם מירושלים

בין טרקטורים, דחפורים, אבק ואובך במרכז העיר ירושלים, שורד עץ שקד יפהפה ומשדר מסר חד משמעי: אני כאן למרות המהפכה התחבורתית ולמרות שחודש שבט הסתיים.

רחוב אורינשטיין בירושלים, זה המקביל לרחוב פינס מצפון מערב לכיכר הדוידקה, מצפין בתוכו עץ שקדייה יפה להפליא בגובהו ובפרחיו הלבנים והוורדרדים. זהו רחוב קצר ע"ש רופא משפחה ועיניים, של "היישוב הישן".

איך הפך רחוב קטן בירושלים לבית של סמל מקומי?

ד"ר אורינשטיין עבד בירושלים בבית החולים "ביקור חולים", בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הרחוב שקט ופנימי, מרפסותיו חושפות חלקי סוכה הממתינים לחג הבא, מזגנים בחצר. בתיו צנועים ואפורים, טובלים במעט ירוק.

יש פה מעט, אך איכותי, המכיל עץ קלמנטינות ושקדיה אחת הפורחת כמלכת הרחוב. מלכה הניצבת איתן מול פגעי מזג האוויר ופגעי האדם, זוהרת ביופייה ובלתי ניתנת לפספוס. סמל עקשן של עמידות העיר מול השינויים. היא איננה "נלחמת", היא פשוט פורחת. מזכירה לירושלמים – עמידות היא התמדה.

האם הטבע יכול לשרוד את המהפכה התחבורתית בירושלים?

רעשי הכביש הסואן והרעש המתכתי של כלים כבדים נשמע כמעט ללא הפסקה מכיוון רחוב הנביאים, בואך צומת רחוב שטראוס. עבודות התשתית להנחת מסילות נוספות לרכבת הקלה הופכות את הקרקע, עוקרות עצים ותיקים ומשנות את מראה הרחובות מן היסוד. הצפירות חודרות אוזניים, עננים אפורים וחומים מזהירים מפני מטר חדש של אבק, אך השקדייה שקדנית ואחראית ליעודה באין מפריע.

התחזית הצפוייה על המשך הגעתם של גלי החול מהמדבריות הדרומיים לישראל ואף מאזור לוב, אינם מייאשים את השקדייה שאיננה מטופלת, איננה מדושנת ולא מושקעת.

לפי דברי נורית ואורית הגרות בבית שמעל צמרתה, הפלא הזה מתרחש מידי שנה.

מה מלמדת השקדייה על החוסן של ירושלים?

העבודות על קווי הרכבת הקלה החדשים הן ממיזמי התשתית הגדולים בירושלים, והן משנות לא רק את התנועה אלא גם את הנוף העירוני. עצים ותיקים נעקרים, קרקע נחפרת לעומק, ורחובות שלמים נראים כמו אתר בנייה מתמשך. עבור תושבים רבים מדובר במחיר כבד. אובדן צל, ירק וזיכרונות שכונתיים. אך עוצמתה של ירושלים אינה במה שנבנה בה, אלא במה שמסרב להיעקר ממנה.

הפריחה של השקדייה בלב העיר המגיעה לקראת סוף ינואר, מתפרצת עתה אל חודש פברואר ומדגישה איך ניתן לחזור שוב ושוב לשגרה גם כשהיא נשברת. כיצד לשמור על נורמליות בעקשנות? וכך, בין מנופים למסילות עתידיות, השקדייה הזו מספרת סיפור ירושלמי עמוק יותר. עיר שנבנית ללא הרף, אך איכשהו נשאר מקום למי שהיה כאן קודם.
ואולי זו בדיוק הנקודה, לא כל מי שעושה רעש מחזיק מעמד. וגם בתוך אי ודאות יש מקום ליופי, התחדשות וליצירה.