בלילות – ירושלים חולמת אירופה

גשר הולכי הרגל החדש בשדרות שז״ר הושלם ומאיר את הכניסה לירושלים
גשר הולכי הרגל החדש בשדרות שז״ר מואר בשעות הערב בכניסה לירושלים
תאורת גשר הולכי הרגל בשדרות שז״ר מדגישה את חוויית ההליכה והכניסה המערבית לירושלים בשעות הלילה (Photo: Courtesy of Eden Company)

בשעות הערב, כאשר התנועה נרגעת והעיר משנה קצב, נחשפת בכניסה המערבית לירושלים שכבה חדשה של מרחב עירוני. תאורת גשר הולכי הרגל החדש בשדרות שז״ר, שהושלמה לאחרונה, אינה רק תוספת תשתיתית אלא אמירה עירונית ברורה: ירושלים מבקשת לעצב מחדש את חוויית ההגעה אליה, דרך אור, הליכה ותכנון שמכוון לאדם.

הגשר מחבר בין תחנת ״הטורים״ של הרכבת הקלה לבין קומפלקס היכלי המשפט והפרקליטות העתידיים, בסמוך לקריית הלאום. החיבור הזה, בין תחבורה ציבורית, מוסדות שלטון ומרחב אזרחי מתהווה, מבטא תפיסה תכנונית שמעמידה את הולך הרגל במרכז. במקום מעבר טכני בלבד, נוצר ציר הליכה ברור, רציף ובטוח, המזמין תנועה גם לאחר רדת החשיכה.

התאורה החדשה משלבת תאורה דקורטיבית עם תאורה ייעודית להולכי רגל, ומעניקה לגשר נוכחות נקייה ומודרנית במרחב העירוני. מעבר לאסתטיקה, מדובר בשיפור ממשי של תחושת הביטחון והנוחות באזור שמשרת אלפי משתמשים מדי יום. האור מדגיש את קווי הגשר, מגדיר גבולות ומייצר חוויית הליכה מאורגנת ומרוסנת, כזו שמשדרת השקעה ותכנון ארוך טווח.

איך תאורת הגשר בשדרות שז״ר משנה את חוויית הכניסה לירושלים?

בשנים האחרונות עובר אזור הכניסה לעיר שינוי רחב, הכולל פיתוח תחבורתי, הקמת מוסדות ציבור ותכנון מרחבים פתוחים. תאורת הגשר משתלבת במהלך הזה כנדבך משמעותי בתפיסה עירונית כוללת, המבקשת לחזק קישוריות ונגישות מבלי לוותר על איכות עיצובית. הדגשת ציר ההליכה יוצרת רצף אורבני ברור בין מוקדי תחבורה למוקדי שלטון, ומחזקת את התחושה של מרחב ציבורי מתפקד, בטוח ומזמין.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, התייחס לפרויקט וציין: ״הכניסה לעיר ירושלים עוברת בשנים האחרונות שינוי עמוק, לא רק בכבישים ובמסילות, אלא גם בחוויית ההליכה והמרחב הציבורי. תאורת הגשר בשדרות שז״ר היא חלק מתפיסה עירונית כוללת שמעמידה את הולך הרגל במרכז, מחזקת את הבטיחות ומעניקה לכניסה לעיר חזות מתקדמת, מוארת ומושקעת״.

כך, בשקט וללא מחוות ראוותניות, מצטרף גשר הולכי הרגל המואר בשדרות שז״ר לשורה של פרויקטים שמעצבים מחדש את פניה של ירושלים. לא כחיקוי של עיר אחרת, אלא כאימוץ של סטנדרטים בינלאומיים של תכנון, נגישות ואסתטיקה, המתורגמים לשפה ירושלמית מקומית, מאופקת ובטוחה בעצמה.