בעומק מסדרונות הר חוצבים, הלב הפועם של ההייטק הירושלמי, מתפשטת תחושת איום שקטה. מה שהיה בעבר סמל לצמיחה ולעתיד בטוח, הפך לזירה של חרדה יומיומית.
"אנחנו מרגישים את זה בקירות – פחות רעש, פחות מיילים, פחות תקווה", מספרת עדי, מנהלת מוצר ותיקה במתחם. "לפני שנה דיברנו על גיוסים, היום אני לא יודעת אם מחר אהיה פה. אנשים מפסיקים לתכנן קדימה – והופכים להיות מאוד זהירים, כאילו מישהו עומד לכבות את האור".
דניאל, מפתח תוכנה שעובד בחברה בסדר גודל בינוני, מדגיש את הפחד העמוק יותר: "זה לא שפיטרו אותי כי נכשלתי. זה שפשוט מצאו דרך לעשות את מה שאני עושה – בלי שאני אהיה. כלים של AI לומדים לבד, מתקדמים מהר – ופתאום מי שחשב שהוא 'חיוני' מרגיש מיותר. אתה יושב ליד הקוד שלך ופתאום מבין שאתה אולי האחרון שכותב אותו ביד".
(המהפך: 1,300 דירות חדשות ישנו את מפת השכונות בירושלים)
הבינה משתלטת – והקוד כותב את עצמו
גל הפיטורים הנוכחי בהייטק לא נובע רק ממיתון או סבבי מימון – אלא ממפץ טכנולוגי עמוק. הבינה המלאכותית לא רק מסייעת – היא כבר מחליפה.
מערכות כמו GPT, קוד פתוח מתקדם וכלי אוטומציה ייעודיים הופכים תהליכים שלמים למהירים, מדויקים וזולים. מה שפעם דרש צוות שלם – נעשה היום תוך דקות. וכשעלות השכר גבוהה, והמכונה עושה עבודה שקטה, מדויקת וללא חופשות – הבחירה של ההנהלות ברורה.
לפי הערכות בינלאומיות, עד סוף 2026 צפויות מערכות אוטומטיות לבצע עד 44% מהמשימות בענפי פיתוח, QA וניתוח נתונים. באזורים מרוכזים כמו ירושלים, ההשפעה צפויה להיות חדה עוד יותר – בשל תלות גבוהה במשרות שניתנות לאוטומציה.
הר חוצבים תחת איום: 25% אבטלה בתחומים מסוימים?
גם אם לא מדובר בקריסה כוללת של ההייטק – האיומים המקומיים מוחשיים. ההערכות בשוק מדברות על סכנה ממשית ל־25% אבטלה בענפי פיתוח מסוימים, במיוחד בקרב עובדים זוטרים או כאלה שאינם מחזיקים בידע ייחודי שאינו ניתן לאוטומציה.
בירושלים, שבה מתחם הר חוצבים הוא עוגן מרכזי לתעשיית ההייטק העירונית, מדובר בשינוי שעלול לטלטל לא רק את העובדים – אלא גם את המרקם הכלכלי־חברתי כולו. פחות משרות, פחות צריכה מקומית – ומעגל שעלול להתרחב אל מעבר לעולם הטכנולוגי.
(ממקדש השידור לבנייני יוקרה: מהפך בלב ירושלים)
עתיד של פחד או הזדמנות?
ובכל זאת, יש גם קולות אופטימיים. הבינה המלאכותית לא מחסלת את כל המקצועות – היא משנה אותם. עובדים שמסתגלים לכלים החדשים, מפתחים מיומנויות יצירתיות, או יודעים לנהל תהליכים ולשלב בין מערכות – יישארו רלוונטיים.
אבל הבשורה הזו לא מרגיעה את כולם. "גם אם בעתיד יהיה תפקיד חדש – השאלה היא מי יישאר עד אז", אומרת עדי. "ומי בכלל ייתן לך הזדמנות להוכיח שאתה יודע לעבוד עם הכלים האלה – אם אתה כבר לא בפנים. הבעיה היא שהשינוי מהיר מדי – והאנשים לא הספיקו להתארגן".
בינתיים, הקירות בהר חוצבים ממשיכים לשדר את אותה תחושה. שקט. יותר מדי שקט.
