לקראת סוף השבוע שעבר, תקרית אכיפה שגרתית בירושלים גלשה בתוך דקות לאירוע אלים ורחב היקף. פקח עירוני שרשם דו"ח חניה הותקף ואוים, וכאשר שוטרי מחוז ירושלים הגיעו למקום ועצרו חשוד, המרחב הציבורי השתנה באחת. מאות מתושבי האזור התגודדו, ניסו לחלץ את העצור, יידו חפצים לעבר השוטרים וגרמו נזק לניידות משטרה. מה שהחל כאירוע אזרחי נקודתי הפך לעימות טעון בין קהילה לבין רשויות המדינה.
על פי נתוני המשטרה, במהלך ההתפרעויות נפצעו 13 שוטרים באורח קל, חמישה מהם פונו לטיפול רפואי, וארבעה כלי רכב משטרתיים ניזוקו. כוחות תגבור ולוחמי מג"ב הוזעקו, ונעשה שימוש באמצעים לפיזור הפרות סדר. ארבעה חשודים נעצרו והועברו לחקירה. במונחים משטרתיים מדובר בעוד הפרת סדר. במונחים חברתיים, זהו סימפטום עמוק יותר.
מהי קהילה חרדית סגורה וכיצד היא פועלת מול המדינה?
החברה החרדית בירושלים אינה רק ציבור דתי, אלא קהילה סגורה בעלת לוגיקה פנימית ברורה. זהו מרחב שבו תחושת השייכות והנאמנות לכללים פנימיים חזקות לעיתים מהחוק הממלכתי. עבור חלקים בקהילה, המדינה אינה מקור סמכות טבעי, אלא גוף חיצוני שאינו מחייב הזדהות.
במונחים סוציולוגיים, זוהי קהילה שבה הלגיטימציה הפנימית גוברת על איום הענישה. הפרט אינו ניצב לבדו מול הרשויות. מאחוריו עומדת רשת צפופה של משפחה, מוסדות והנהגה רוחנית. בתוך מרחב כזה, הפחד מאובדן מעמד קהילתי חזק לא פעם מהפחד מקנס או מעצר.
מדוע חרדים בירושלים אינם חוששים מהמשטרה?
העימות אינו נובע מהיעדר סנקציות, אלא מהאופן שבו הן נתפסות. בחברה שבה הזהות הקהילתית קודמת לזהות האזרחית, עימות עם המשטרה עשוי להיתפס כביטוי לנאמנות קבוצתית. ההתייצבות ברחוב, גם מול כוח עדיף, נתפסת כחלק מהמאבק על גבולות הסמכות.
חלק מהמעורבים מוכנים לשלם מחירים אישיים, כולל פגיעות, מעצרים וחקירות. הידיעה שהקהילה תספק גיבוי חברתי ומוסרי הופכת את המחיר לנסבל. גם עימות פיזי עם רשויות המדינה אינו נתפס בהכרח כקו אדום.
במהלך הפרדת הסדר בירושלים (צילום: שימוש לפי סעיף 27א בחוק זכויות היוצרים) pic.twitter.com/jh2C3resfc
— jerusalem online (@Jlmonline) December 19, 2025
קהילות סגורות בעולם – האם ירושלים חריגה?
הדינמיקה הזו מוכרת גם מחוץ לישראל. בשכונות מסוימות בפריז ובבריסל מתקשה המדינה לאכוף חוק בשל היעדר הכרה בסמכותה. בארצות הברית, קהילות אמיש חיות במידה רבה מחוץ למערכות המדינה, תוך קבלה סלקטיבית של חוקיה. באזורים בדלניים בצפון איטליה ובספרד, הזהות המקומית גוברת לעיתים על הזהות הלאומית.
בכל המקרים הללו, העימות נובע מפער בתפיסת הלגיטימיות: המדינה מבקשת לאכוף חוק אחיד, בעוד הקהילה פועלת לפי מערכת ערכים פנימית.
מה מלמדת הפרת הסדר בירושלים על החוזה החברתי?
בירושלים, המתח הזה חריף במיוחד. עיר אחת, זהויות רבות, ורמות שונות של הזדהות עם המדינה. האירועים לקראת סוף השבוע שעבר אינם חריג חד פעמי, אלא ביטוי לשבר מתמשך בחוזה החברתי.
האומץ שנשאל עליו בכותרת אינו אומץ רגעי, אלא אומץ חברתי עמוק: הידיעה שאתה חלק מקבוצה שמעניקה לך גב, משמעות וצידוק פנימי. בירושלים, האומץ הזה ממשיך לעצב את הרחוב ואת יחסי הכוחות בעיר.
