התמונה צולמה בשעת צהריים שגרתית בירושלים, ברחוב שרי ישראל, מול בניין שערי העיר – כבר קשה לזהות, אך כך הנוף שם נראה בימים אלה. עמדת בטון מסומנת במספר "2021" מורמת על ידי מנוף ונעלמת בתוך שינוע. ליד המשאית עומד איש צוות, אפוד זוהר, פקח עירוני. לכאורה – עוד רגע שגרתי בפרויקט הרכבת הקלה. אבל המציאות שמתחת לרגע הזה מטרידה הרבה יותר.
בעיר שבה כמעט כל רחוב, מדרכה או חניון עבר חפירה, הריסה או שינוע, נבנית עכשיו מערכת תחבורה בקנה מידה חסר תקדים – והכול תוך כדי תנועה. דווקא בגלל המורכבות, הולכת וגוברת התלות בדיוק אנושי מוחלט: מתי להרים, מה לפנות, מה להשאיר, איך לסנכרן בין קבלן לקונסטרוקטור, בין פועל לפקח, בין נהג למשגיח.
זו סיטואציה שמבקשת טעות.
ובחום של ירושלים, בשעות של עומס, תחת תנאים משתנים ותקשורת לא תמיד מושלמת – טעות אחת יכולה להיות עניין של רגע. זה לא חייב להיות אסון: מספיק שלקחו בטעות אלמנט לא נכון, או שלא סימנו את הקו המדויק, או שהובלה נעשתה בלי לוודא – וההשפעה עלולה להיות מיידית. פגיעה באדם, או בסיס שהונח באופן שגוי ויגרור תיקון בעוד שנה – או אסון בעוד עשור.
(אנחנו לא רוצים לחשוב מה עובר בראש של תייר שנוחת בירושלים בקיץ הזה – אבל חפירות על המאדים זה בערך הכיוון שלו – כאן)
כשהכול קורה בבת אחת – כל פעולה הופכת קריטית
בין עמודי הבטון ומנופי הענק, מתקיים יום-יום מרוץ שקט: קבלני ביצוע, מהנדסי שטח, מפקחים זמניים וחברות קבלן משניות – כולם לעמוד בלוחות זמנים צפופים. המערכת נראית מתואמת – אבל בפועל, לא פעם מתגלות כפילויות, שגיאות שרטוט או קונפליקטים בין צוותים. זו אינה רשלנות – זו צפיפות שמייצרת שבריריות.
עיריית ירושלים והחברות המבצעות מבטיחות שליטה מלאה במתרחש, עם פיקוח הדוק ומערך תיאום בין-משרדי. אבל השטח – כך יעידו גם העובדים בעצמם – מציג לעתים תמונה אחרת: חוסר ודאות בזמני פינוי, הנחיות שמתעדכנות תוך כדי תנועה, וספק אם כל מה שמסומן בתוכנית אכן תואם למה שמבוצע בפועל. הפער הזה עלול להתגלות רק כשכבר מאוחר מדי.
במצב כזה, שבו עשרות גורמים נוגעים במקביל באותה עיר – הטעות איננה חריגה, אלא כנראה בלתי נמנעת. לכן, כל פעולה שלא מתבצעת בדיוק מלא עלולה להשליך על בטיחות, על תחזוקת העתיד או על שלמות המערכת כולה. השאלה איננה אם תהיה טעות – אלא איפה, מתי, ואיך ייראו ההשלכות.
בווידאו: עמדת בטון מסומנת מורמת במסגרת עבודות הרכבת הקלה, רחוב שרי ישראל (צילום: ירושלים אונליין – בארי שחר)
(אם כבר כל הקיץ הזה הולך להיות עמוס בעבודות ואתרי חפירות – אולי שווה לקפוץ לחוף הים – של מחנה יהודה)
