הלוביה בשוק מחנה יהודה, בין כאב ירושלמי לסגולה לשנה טובה.
בוקר יום שני בתחילת השבוע בירושלים. העיר מתעוררת לאירוע קשה. פיגוע ירי בצומת רמות, בו נקטפו חיי אדם בדרכם לעבודה וללימודים. הכאב עדיין מרחף באוויר, אך שעות אחדות אחר כך, בשוק מחנה יהודה נשמע שוב צליל הרכבת הקלה ברחוב יפו, והמולת החיים חוזרת לפעום. זרם של מבקרים גולש אל סמטאות השוק המוכרות. ירושלמים, מפסגת זאב ומהבוכרים, לצד סטודנטים מאוסישקין ומאגריפס. כולם מסתובבים בין דוכני השוק ותרים אחרי הלוביה, או הרוביה בשמה הנרדף.
לוביה כסימן לשנה טובה
זהו ירק לברכה שיש להכינו לראש השנה המתקרב.
לוביה, סמל לריבוי מזל, זכויות טובות ופרנסה בשפע.
דוכנו של אבו אחמד בסמטת "פרי עץ" נצבע בירוק. ערמת לוביה טרייה וירוקה במחיר 24 ש"ח לקילו נחטפת במהירות. ירושלים ממשיכה לאחוז בחיים ובתקווה לשנה טובה יותר. "אמא שלי שלחה אותי בשנות ה-70 לקנות לוביה בשוק העיראקים", מספרת אחת הקונות, תוך כדי מילוי שקית הניילון בתרמילי לוביה. "תמיד בישלה לוביה עם קוביות בשר קטנות. זה מעדן".
אצלנו בבית, אימי הייתה מבשלת לוביה יבשה וטעימה לחג. חיכינו כבר לרגע שאבי יגיע לברך עליה, אחרי התפוח בדבש, הרימון ויתר הברכות לפניה. לוביה חמה ומנחמת, רכה ועדינה עם טעם של עוד.
מסורת קניות לראש השנה בירושלים
"יש לנו בסופר ליד הבית בהר חומה, לוביה", מספר אחד הקונים לחברו, "אבל אני מעדיף לבוא באוטובוס, להמשיך עם הרכבת הקלה עד מחנה יהודה, והעיקר לחזור עם לוביה טרייה, רימונים מהעץ, וכרישה ענקית. מה לעשות, הלב מושך, וחלק מהחוויה של ההכנות לראש השנה".
"כן צודק" משיב לו השני. "מזל שהיה מקום בחניון של השוק קניון ושהגעתי בלי בעיות".
מעבר למחיר ולסמליות, הלוביה ידועה כסופר פוד. עשירה בחלבון צמחי, ברזל וסיבים. הפולים היבשים מזכירים מאוד את השעועית הלבנה היבשה, אך בטעמה נרגיש גם מתיקות מעודנת. תרמיליה הירוקים יזכירו לנו את השעועית הירוקה, אשר מציפה גם היא את דוכני השוק.
(רימונים בשוק מחנה יהודה: ברכת השפע בירושלים)
סופר פוד עם היסטוריה
הלוביה, ירק תרמילי שמקורו בהודו ובאזורים נרחבים באסיה, נקראת שעועית העין השחורה. קטנייה הגדלה בגולן, בעמק הירדן, עמק החולה ובמישור החוף. חקלאים מתריעים על כך שהגידול הולך ונעלם עם היעלמותם של בתי הגידול הלחים – אלו שומרים על איכות המים ואיכותם.
ואיך לבשל?
ניתן להקפיא עם סויה לאחר חליטה, או לצרוב עם שום, לימון ועשבי תיבול וגם לבשלה עם בשר, בצל מטוגן ורסק עגבניות.
הלוביה, צנועה אך מרגשת. מחברת בין זיכרון ירושלמי עתיק לסימן חגיגי של התחדשות. השנה, לנוכח האובדן והכאב, הפיגועים והמלחמה, שולחן ראש השנה והכיסאות הריקים המחכים לחטופים – תרמילים קטנים וירוקים יישאו לא רק מסורת וסגולות, אלא אמירה פשוטה: למרות הכל, ירושלים ממשיכה להתקיים. בתקווה לשנה טובה ושקטה יותר.


