הצמח שמבטיח אריכות ימים – הופך לסמל לדו קיום

הלהיט הבריאותי של שוק מחנה יהודה בירושלים: רשאד איננו רק צמח בעל סגולות בריאותיות, אלא גם גשר בין יהודים וערבים
רשאד טרי בדוכן עשבי תיבול בשוק מחנה יהודה בירושלים, צמח מרפא פופולרי בקרב יהודים וערבים (Photo: Jerusalem Online News - Barry Shahar)
רשאד טרי בדוכן עשבי תיבול בשוק מחנה יהודה בירושלים, צמח מרפא פופולרי בקרב יהודים וערבים (Photo: Jerusalem Online News - Barry Shahar)

בין סמטאות שוק מחנה יהודה בירושלים, בדוכני עשבי התיבול, הרשׁאד, שידוע בסגולה לנקות את הדם, מסוגל גם לחבר לבבות. וכשהרפואה יוצאת מהקפסולה ומהמזרק חלילה, הרשׁאד החרפרף מרחיק את מי שאוכל ממנו מכל מחלה. מהכפרים הערביים סביב ירושלים, אל לב מחנה יהודה: הצמח קצר הגבעול, יוצר שיח וגשר ירוק בין ערבים ליהודים.

איך הפך הרשׁאד ללהיט בריאותי בשוק מחנה יהודה?

בוקר ירושלמי סגרירי בשוק מחנה יהודה. ריח כוסברה רטובה באוויר, ועל הבסטות נערמות ערמות של פטרוזיליה, נענע, זעתר, מרווה ושמיר. רק דבר אחד חסר: הרשׁאד. העשב הירוק-כהה, שאין צורך ליצור לו פרזנטציה, בתוך דקות נעלם מהשקית בדוכן שהתרוקנה. צעירים, סבתות מעדות המזרח, פולנים עם מתכונים של פעם, שפים במסע ליקוט – כולם שואלים על הירוק שנמצא מאחורי הקלעים, על הרשאד.

הרשאד, צמח עשבוני קטן ופראי, מוכר בעולם הערבי כצמח מרפא יומיומי. לא תוסף מזון כימי, לא אקמול, לא וולטרן. סגולותיו מוכרות מדורי דורות: ניקוי הדם, חיזוק מערכת החיסון, סיוע לעיכול, איזון סוכר ושומנים, ואפילו חיזוק כללי של הגוף.

בירושלים של השנים האחרונות הרשאד חוצה גבולות. מיום שני בשבוע תמצאו בשוק רשאד שגדל בשכונות הערביות המקיפות את העיר. משועאפט, בית צפאפא, אבו גוש – אל לב מחנה יהודה.

מדוע הרשׁאד הפך לגשר בין יהודים וערבים בירושלים?

זהו צמח שעבר תהליך של “גיור קולינרי”. מה שהיה מזוהה כצמח ערבי, הפך לטרנד. שמו העברי של הרשאד הוא גרגיר הגינה – משולב בסלטים, קצוץ בחומוס עם לימון ושמן זית. הביקוש הולך וגדל, ההיצע מוגבל, והצמח נחטף.

מול אחת הבסטות בשוק בירושלים ממוקם בית המרקחת "בקשי". רבים נמנעים מלרכוש שם תוסף תזונה, או מולטי ויטמין, פשוט מפני שבחמישה שקלים בלבד, מפסיקים לגרד את הגוף, נעלמים כאבי הראש ואתגרים בריאותיים אחרים. רשאד הוא תרופה טבעית, בלי מרשם. כשנשאל אחד הקונים שהספיק לתלוש וללעוס גבעול רשאד תוך כדי ליקוט ירוקים אחרים, “איך אתה אוכל את ככה את החריף הזה?", תשובתו לכל המתעניין: “זה אוכל, במקום תרופה".

זו לא רק אמירה בריאותית. זו תפיסת עולם.

ובמחנה יהודה, בין סלסילות עמוסות צנוניות, כרוביות ופלפלים חריפים, הרשׁאד מציץ ונעלם. ירוק, צנוע, לא מתאמץ. אולי דווקא הוא, עשב קטן ונועז, מזכיר לירושלמים משהו בסיסי ופשוט: בריאות, ובכן, נחוצה גם ליהודים וגם לערבים. וחסאן, בעל אחת הבסטות, שמח למכור לכולם, עם חיוך, והמון בריאות, כמעט בחינם.