ימק"א בירושלים לובשת חג: מגדל הפעמונים מוצף אורות צבעוניים של חג המולד, ביחד עם אשוח, סנטה, וגשמי דצמבר חוזר הקסם לעיר.
הדרך מרחוב קרן היסוד בירושלים, והפנייה לעבר רחוב וושינגטון מתחילה להכניס את הצועדים לכיוון ימק"א לבועה של מקום אחר בעיר. זוהי בועה של חו"ל , תקווה, שלום ואהבה. דרך בה תמצאו את שגרירות הרפובליקה הצ'כית, סניף ירושלים. ואת האקדמיה ההונגרית בירושלים. ובכניסה לרחבת מגדל ימק"א דמייצג ארגון בינלאומי של צעירים נוצרים הפועל לקידום אחווה בין כל הדתות בירושלים, תקבל את פניכם שירת "סול", שירת נשמה מהממת, השואבת אל מגדל הפעמונים. מגדל ימק"א.
איך נראה חג המולד בימק"א ירושלים בלילות דצמבר?
מלון המלך דויד ניצב ממול ומקבל את גבם של המבקרים, והעיניים נמשכות מיד לעץ האשוח הענק למרגלות מגדל ימק"א שמזדקר בגאון ובראשו כוכב זוהר. נורות קטנות מנצנצות בין ענפי העץ הירוק, וכדורי זכוכית זהובים מזכירים לרגע מחזה מתוך סרט של וולט דיסני. הילדים הנכנסים למתחם מחפשים את סנטה הזקן בכרכרת האייל, אך הוא יופיע רק ב-25 בדצמבר 2026 לקראת תחילתה של שנה אזרחית חדשה.
האור, המוזיקה והעץ הרטוב מגשם, יוצרים תחושה חד-פעמית ירושלמית, חגיגית, בינלאומית. דצמבר נפתח וימק"א חוזר להיות קפסולה של אחווה שכמעט שכחנו. בדיוק עכשיו, כשאלפי תיירים מתחילים לזרום לעיר העתיקה ולכנסיותיה, ימק"א משמש כגשר בין העולם הנוצרי לירושלים המקומית.
מה הסיפור ההיסטורי והבינלאומי שמאחורי מגדל ימק"א בירושלים?
השלט הכחול בכניסה מזכיר הכל: המקום נבנה בשנים 1926-1933 כמרכז ספורט, תרבות ופיתוח הרוח, הגוף והנפש. מבנה המשלב מאפיינים אדריכליים ממזרח וממערב. כך נוסתה הדרך לטיפוח הקשרים והיחסים בין נוצרים, מוסלמים ויהודים, דרך עולם הספורט.
גם אצטדיון ימק"א, ששימש בעבר שנים כמגרשן הביתי של קבוצות כדורגל ירושלמיות, נבנה לאותה מטרה. הספורט, כך קיוו, מסוגל לאחד לאומים. ומה מתחת לאדמה? שרידי מנזר גאורגי עתיק מהמאה החמישית. וישנה גם המחווה המיוחדת לדת היהודית, מידי חג סוכות: סוכה יפיפייה מקבלת את האושפיזין השונים הנקראים בדרך.
מגדל הפעמונים של ימק"א אינו רק נקודת ציון, הוא אמירה. הארכיטקט האמריקאי, ארתור לואיס הרמון, עיצב אותו כמעין "עמוד שלום", שילוב בין תרבויות ודתות. בלילות דצמבר, כשהוא מואר בקווי זהב, לא מעט מבקרים מתרשמים שיש בו קסם כמעט אגדתי, משהו בין מציאות ירושלמית קשוחה לאסתטיקה של טירה מוארת מסרט. טירה שחקקה על דיגלה שלום, אהבה ותקווה.
כל זאת לצד הפעילות הקבועה של המוסד: חוגי ספורט, בריכה, חוגי ילדים, מוזיקה וקהילה, כולם פתוחים לכל הדתות, ובאותה רוח של הכלה הנעדרת למרבה הצער זמן רב בירושלים, ובישראל.
בירושלים יש חגי אור רבים, אבל ימק"א מוסיף להם עוד שכבה של תחושת אגדת חורף שמצליחה לחצות שפות, דתות וגבולות. וברגע שסנטה יורד במדרגות האבן, מתחת למגדל שנצבע כאילו נשלף מסרט של דיסני, העיר מבינה שוב שגם בחורף הקר של ירושלים, יש מקומות נצחיים שממשיכים להאמין בניסים.
