רחוב שקט, חנות פתוחה, שלט תלוי עם דגלים – וללא נפש חיה. כך נראה הרובע הארמני בצהרי יום חול בעיר העתיקה בירושלים, בתמונה שתועדה אתמול, יום חמישי (15.5). המקום נמצא במרחק של פחות מדקה הליכה מהעומס הקבוע של שער יפו, אך התחושה שונה לגמרי: רחוב צדדי שאין בו צפיפות, אין בו תנועה, ולעיתים גם אין בו מטרה.
הרובע הארמני הוא אחד מארבעת הרובעים ההיסטוריים של העיר העתיקה, אך בפועל – כמעט שאינו נוכח במסלולי תיירות, בפרסומים עירוניים או באירועים פומביים. הנתונים מדברים בעד עצמם: על פי דוח של מכון ירושלים למחקרי מדיניות מ־2022, פחות מ־6% מהמבקרים בעיר העתיקה ציינו את הרובע הארמני כיעד להליכה רגלית. מדובר בשיעור נמוך משמעותית לעומת הרובע המוסלמי (58%) והרובע היהודי (62%).
(מה אפשר לעשות כשהבואשית מרססת סירחון בירושלים? בכתבה הזו)
תיירות מתפספסת, לא בגלל מרחק – אלא בגלל מדיניות
בקרב מדריכי טיולים ותיירנים מקומיים רווחת ההבנה כי הפוטנציאל של הרובע הארמני גבוה – אך חסום. הקהילה הארמנית מעדיפה לשמר פרופיל שקט, חלק מהרחובות סגורים לציבור, והגישה למוקדי העניין מוגבלת. יחד עם זאת, מבנים היסטוריים, ארכיטקטורה ייחודית, ומסעדות מקומיות היו יכולים להפוך את המקום לאטרקציה נישה לתיירים שמחפשים אלטרנטיבה לשווקים הסואנים.
במסמכי התכנון העירוניים של עיריית ירושלים מופיע הרובע הארמני כאזור לשימור – ללא כל תכנית מיתוג או פיתוח תיירותי נלווה. נכון לעכשיו, מדובר בנתיב שולי – תרתי משמע – בעיר שעמוסה באזורים שנדחסים יתר על המידה.
לצד ההמולה הקבועה של העיר העתיקה, הרובע הארמני ממשיך לעמוד בשוליים – לא בגלל מחסור בתוכן, אלא בגלל היעדר החלטה לשלב אותו באמת. כל עוד לא תתקיים מדיניות אקטיבית של שילוב, הנראות הציבורית של הרובע תישאר שקטה, כמעט שקופה. בירושלים של עומסים, דווקא האזורים השקטים הופכים להזדמנות – שלא בטוח שמישהו ינצל.
האם ערן זהבי בדרך לבית"ר ירושלים? בכתבה הבאה
