המפגן הלאומני בהר הרצל בערב יום העצמאות הקרוב 2026, מה שפעם לפני שנים עוד היה מדורת שבט תמימה המאחדת את הציבור הישראלי, התקלף סופית ממעטה הממלכתיות שלו ועומד לחשוף מופע ראווה, רובו בשירות השלטון.
מה שהיה בעבר אירוע המוני ומיוחד שגרם לתושבי שכונות בית הכרם וקריית יובל הסמוכות להציץ מהמרפסות בסיפוק פטריוטי למראה הזיקוקים בשמי ירושלים, הפך למפגן כוח מצופף שורות שבו האור נועד בעיקר לסנוור את הציבור ולמנוע ממנו להבחין בנאמנות הפוליטית המביכה שנדרשת כעת כדי לאחוז בלפיד.
מותו של דוד רוקני ז"ל, הרס"ר המיתולוגי ששימר בדייקנות כמעט דתית את הסדר הטוב והמשמעת המסורתית בטקס בירושלים, מסמן בשבועות אלו לא רק קץ של תקופה, אלא את קריסתה הסופית של האשליה שניתן לנהל פולחן לאומי סטרילי בלי שהריקבון הפוליטי יחלחל עמוק לתוך המצעד.
האם טקס הדלקת המשואות הפך לכלי פוליטי בשירות הקואליציה?
בשנים האחרונות קשה להתעלם מהנוכחות הגסה של הפוליטיקה בתוך הפריים-טיים הלאומי, כשהנאומים והאווירה כולה עוברים תהליך של טיהור אידיאולוגי פחות ופחות ניטרלי על הבמה בהר הרצל. רשימת מדליקי המשואות, שבעבר התקבלה כמעט בלי ויכוח כייצוג של מצוינות חברתית, הפכה לזירה נפיצה של הצהרות כוונות בוטות, כשהיוזמה האחרונה שהעלו פעילי ימין לבחור באשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, כאחת המדליקות, ממחישה עד כמה הממסד מחלק את הציבור בישראל ולא מאחד אותו, לפי בחירה בסמלים של מחנות פוליטיים אהובים או שנואים אלה על אלה.
הבחירה במי להאיר ואת מי להשאיר בחושך, היא כבר לא הוקרה על תרומה לחברה, אלא פרס על נאמנות, מה שמעורר אי נוחות עמוקה גם בקרב מי שעוד ניסה להיאחז בשרידי הקונצנזוס הישן של ירושלים הבירה.
מהי המשמעות של סמלי המדינה בחברה הישראלית המפוצלת?
יש משהו כמעט אכזרי בפער שבין הזיכרון הנוסטלגי של טקסים שהרגישו כמו רגע נדיר של הסכמה שקטה, לבין המציאות הנוכחית שבה כל משואה, כל לפיד בוער, מאיים להצית מחלוקת חדשה בין חלקי העם בישראל. אותה במה מוכרת ואותה אש ירושלמית כבר לא מייצגות גורל משותף, אלא מדגישות את הפירוק של החברה הישראלית לגורמים עוינים שנאבקים על השליטה בנרטיב הלאומי.
בסופו של יום, השאלה המהדהדת מעל הרי ירושלים לקראת טקס הדלקת המשואות בהר הרצל בערב יום העצמאות 2026, היא לא מי יזכה להדליק את המשואה בשנה הבאה, אלא האם נותר לסמל הזה כוח לחבר בין המגזרים, או שהוא הפך לעוד נקודת חיכוך שמסמלת את אובדן הדרך של פרויקט הממלכתיות הציוני.
