בין השעות חמש לשבע בבוקר: הדרך שקטה מדי ברחוב הגיא. בין שער שכם למסגדי הר הבית, בשעה שרוב העיר עוד ישנה, גבר מוסלמי הולך לבדו. פסיעותיו ברחוב הגיא, שידע דם ואמונה, מציפות שאלה פשוטה אך נוקבת: איך נראית שגרה במקום שלא יודע שקט?
חלק מהעיר העתיקה עדיין ישן. אין חנויות פתוחות, אין שוק, רק אבנים ירושלמיות קרות באור צהבהב של פנס רחוב. ברחוב הגיא, סמוך לשער שכם, פוסע גבר מוסלמי לבדו. הוא לא נראה מהסס, לא ממהר, רק הולך – ככל הנראה בדרכו לאחת מתפילות הבוקר באל-אקצא או בכיפת הסלע.
אבל הסמטה הזו, על כל יופייה ההיסטורי, נושאת איתה שכבות של מתח. לא צריך הרבה דמיון כדי להרגיש: משהו דקיק עומד באוויר. פחד שקט. זיכרונות של פיגועים. ושאלה: מה גורם לאדם להמשיך ללכת כאן, כך, יום אחרי יום?
جولة في أزقة البلدة القديمة بالقدس المحتلة فجر اليوم pic.twitter.com/vFmFK75JLQ
— القسطل الإخباري (@AlQastalps) July 9, 2025
אחד הרחובות הטעונים ביותר בירושלים
הימים הם ימי מתיחות ביטחונית גוברת, בעקבות המתקפה האחרונה של צה"ל על יעדים באיראן, המלחמה המתארכת בעזה והעלייה בחשש מהתלקחות בזירות נוספות, בהן גם מזרח ירושלים. רחוב הגיא, שבעשור האחרון חווה כמה מהאירועים האלימים והרגישים ביותר בעיר, חוזר לתודעה – לא בגלל אירוע ספציפי, אלא בגלל שגרה שמתחילה להיראות שוב מסוכנת.
רחוב הגיא הוא מהרחובות הכי טעונים בירושלים. מצד אחד, דרך עתיקה וקדושה – דרכו עוברות תהלוכות צלייניות, קבוצות תיירים, מאמינים בדרכם להר הבית. מצד שני, זו גם דרך שהייתה פעמים רבות לזירת פיגועים, מעצרים, ומהומות.
עבור מי שצופה מבחוץ, רגע כזה – של אדם יחיד הפוסע בחשכה – עשוי להיתפס כאמיץ, תמים, או מסוכן. עבור התושבים המקומיים, זו שגרה. יש מי שמפחדים ללכת כאן גם באור יום.
הרחוב הזה לא נותן לך ברירה – או שאתה הולך, או שאתה נתקע בפחד שלך.
הפער בין המבט החיצוני לבין המציאות המקומית מורגש בכל פסיעה. מי שמכיר את ירושלים יודע: האור והצל, הקדושה והפחד – שוכנים כאן יחד. לפעמים באותו מטר.
(החיים חוזרים לכותל המערבי – עם נטילה ודמעות)
בתוך המרחב הרגיש הזה, רגעי שגרה יכולים לבלבל. דווקא ההיעדר של דרמה גלויה – מעמת את הצופה עם מורכבות עמוקה יותר.
הסכין אולי לא מונפת, השוטרים אולי אינם נראים – אבל העיר דרוכה. לא מתוך פרנויה, אלא מתוך זיכרון.
ובינתיים, אדם הולך אל תפילתו. רק מישהו שנמצא בדרך, ברחוב שבו כל פסיעה נבחנת – גם כשהוא פשוט הולך.
