יעקב בוזגלו עוזב את ישראל. האיש מהטלוויזיה, אביו של מאור בוזגלו, כוכב העבר הצבעוני שבעיקר בזכותו הפכה התוכנית הבוזגלוס ללהיט, העמיס תשע מזוודות וקנה כרטיס בכיוון אחד ביחד עם אשתו חני, אל עבר עתיד טוב יותר מעבר לים, כשהוא בן 68.
יעקב בוזגלו ותשע המזוודות בדרך לחו"ל
אפשר להתייחס למקרה הזה בחצי חיוך, כמו לגחמה ילדותית, אבל האירוע הזה נוגע בכולנו. "שלום אני נוסעת", שרה יפה חווה אלברשטיין בשיר האלמותי של חנוך לוין ז"ל. שיר שתמיד רלבנטי כי לכל אחד יש פנטזיה לברוח מישראל, כשבהמשך השיר המציאות קופצת לתפקיד אורח, "לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון", וכו'.
בוזגלו האב היה יכול להיות כוכב גדול בהפועל ירושלים, היה לו המון כדורגל, אבל הוא התפספס, ונגע בתהילה רק בתור אביו של מאור בוזגלו, שלהטט בכדור והלהיב בביצועים. אבא בוזגלו ניהל בחוכמה את הקריירה שלו, ועם המון תחכום שחה בין כרישים כמו יעקב שחר, אלונה ברקת וכו׳. אבל בסוף הכדורגל נגמר, העניין בסדרה דועך וצריך להמשיך – ועכשיו ראש שבט הבוזגלוס החליט שזה יהיה לא בישראל.
עזיבת ישראל והחלום על עתיד חדש
האם יש לישראלים קיום במקום אחר? נכון שקשה פה, בטוח שנמאס ואפשר להשתגע מהאנשים, אבל לעזוב הכול ולנסוע לחו"ל שלא על מנת לחזור? תיכף נדע מה מתכנן העתיד ליעקב בוזגלו, אבל אפשר לנחש שקל זה לא יהיה.
כי ישראל אמנם בעייתית, אבל כאן זה הבית. "לזרעך אתן את הארץ הזאת", מבטיח אלוהים לאברהם בספר בראשית, 3,300 שנה לפני זמננו, כך שהנס של הקמת המדינה אחרי מאה שנות ציונות לא קרה סתם, אז להשאיר הכול ולעזוב פה? עכשיו, כשהאנטישמיות בשיאה, כשגם בחו"ל מלחמת הקיום אכזרית, ולא שכחנו מה קרה באירופה לפני 80 שנה, כשדבר כזה עלול לקרות שוב. אז נכון שהפרויקט הציוני איננו מתפתח כחלום מלהיב, המחירים בשמיים וכו׳, אבל לקום ולנטוש זה לגמרי לא הפתרון.
(שיא ישראלי: 9 השתלות מסתם בצנתור לב בהדסה)
ירושלים וישראל תמיד יהיו הבית
אין מקום אחר, שרה להקת משינה, והשיר הזה לא היה הופך ללהיט אם הוא לא היה נכון. חו"ל זה פתרון מעולה לסוף שבוע, לנשום אוויר, לשרוף קצת ג'ובות ולנסות להתנתק, אבל לחיות אפשר רק בארץ ישראל.
אז בון-וויאז׳ מיסטר בוזגלו, נתגעגע לפתגמים החכמים, לחיוך הממזרי ולשאריות המבטא שמזכירות את חגיגות המימונה, אבל לא נצטער יותר מדי – כי אתה תיכף חוזר. אל אל ישראל.
