בגן בלומפילד בירושלים מרימים מבט ומבחינים בדמות ירוקה היושבת בנינוחות על חוט חשמל, מעל צמרות העצים. התוכי אינו ממהר, אינו נבהל ואינו נראה כאורח מקרי. זוהי הדררה המצויה, מין תוכי שכבר הפך לנוכחות קבועה במרחב העירוני של ירושלים, חלק בלתי נפרד מהמראה ומהצליל של העיר.
הדררה המצויה, המוכרת גם בשם דררה צווארון, היא תוכי בינוני בגודלו, בעל מקור מעוקל חזק וזנב ארוך. צבעה ירוק בוהק, ובזכרים בוגרים נראית טבעת כהה סביב הצוואר. בשנים האחרונות היא נצפית יותר ויותר בגנים ציבוריים, בשדרות עצים ובשכונות מגורים בירושלים, וגן בלומפילד מספק לה תנאים נוחים במיוחד: עצים גבוהים ללינה, מזון זמין וסביבה עירונית שבה היא נעה בביטחון.
המראה של תוכי טרופי בלב ירושלים יוצר רגע של פליאה. הדררה אינה מסתתרת ואינה חוששת מקרבת אדם. היא מתמקמת על חוטים וצמרות, משמיעה קריאות ברורות ונוכחת במרחב, כחלק מהשגרה העירונית. עבור רבים, זהו סימן לשינוי שקט אך מתמשך בנוף של העיר.
מהו מין פולש וכיצד הדררה המצויה הפכה לחלק מהעיר?
לצד הנוכחות הצבעונית, הדררה המצויה מוגדרת בישראל מין פולש – מין שאינו מקומי, שהגיע לאזור בעקבות פעילות אנושית. מקורה בדרום אסיה ובאפריקה, והיא הובאה למדינות רבות כחיית מחמד. עם הזמן, פרטים נמלטו או שוחררו והצליחו להתבסס בטבע המקומי.
בירושלים, כמו בערים נוספות, הדררה מצאה סביבה תומכת במיוחד. היא מסתגלת במהירות, חיה בלהקות, מתרבה בקלות ויודעת לנצל היטב את המשאבים שמציעה העיר. נוכחותה יוצרת לעיתים תחרות עם מיני ציפורים מקומיים על מקומות קינון ומזון, סוגיה שמעסיקה אנשי טבע וסביבה.
ובכל זאת, עבור תושבים רבים, הדררה כבר כאן כדי להישאר. בין אם רואים בה בעיה אקולוגית ובין אם תוספת צבע לשמי העיר, התוכי הירוק שעל החוט בגן בלומפילד מספר סיפור רחב יותר על ירושלים – עיר שבה הטבע והאדם ממשיכים להסתגל זה לזה, יום אחר יום.
