ביום גשום בציר דרך בית לחם אפשר היה לראות את הכיוון החדש של העיר: שביל אופניים ירוק ומבריק מגשם, מדרכה רחבה שנפתחה מחדש, ולצדם שורת רכבים תקועה בפקקים בירושלים – תמונת מצב שממחישה שינוי עומק. המהלך המקומי הזה מתחבר לשורה של צעדים בתהליך התחדשות עירונית בירושלים: יצירת מרחבי הליכה רציפים, קישוריות טובה יותר בין שכונות, ושינוי האופן שבו אנשים מגיעים למרכז העיר.
האם שבילי האופניים בירושלים באמת משנים את התנועה בעיר?
הפרויקט לאורך דרך בית לחם הוא חלק ממהלך רחב שבו שבילי אופניים חדשים מתחברים לצירי הליכה גדולים. כך נוצר מרחב תנועה שנעים לעבור בו גם בשעות העומס, כשהכבישים עמוסים. בשילוב עם תחבורה ציבורית בירושלים שנפתחת בשנים האחרונות לקווים חדשים ומסלולים מהירים, מתקבלת תנועה עירונית מגוונת יותר ופחות תלויה ברכב פרטי.
המודל הזה לא מנותק מהעולם: פריז וברצלונה כבר יישמו מדיניות תחבורה אגרסיבית שמקטינה שימוש ברכב פרטי ומעדיפה הליכה ורכיבה. ירושלים עדיין צנועה יותר, אך הכיוון זהה.
איך תיירים יכולים להגיע לירושלים בלי רכב ועדיין לנוע בנוחות בעיר?
בעיר הצפופה הזו, תיירות ירושלים 2025 כבר נראית אחרת. מבקרים המגיעים ללא רכב פרטי מגלים דרכי הגעה למרכז ירושלים שנשענות על שילוב בין הליכה בעיר ירושלים, רכיבה קצרה או שימוש ברכבת הקלה. מי שלן באזור עמק רפאים או גיא בן הינום נע בקלות בין מתחם התחנה, טיילת ארמון הנציב ושוק מחנה יהודה – ללא צורך בחניה או עמידה בעומסים כבדים.
דווקא מי שמוותר על רכב מגלה חוויה חלקה יותר: העיר הופכת קריאה, מחוברת, ומזמינה מסלולים רגליים ארוכים שעד לפני שנים היו בלתי אפשריים.
האם ירושלים מצטרפת לטרנד העולמי של ערים ללא רכב?
בהדרגה – כן. צמצום נתיבי הרכב, פתיחת מרחבי הליכה ותוספת שבילי אופניים יוצרים מרקם עירוני חדש. הרחובות שקטים יותר, המדרכות רחבות, והעיר מותאמת יותר למי שחוצה אותה ברגל. עבור תושבים ומבקרים כאחד, מדובר בשינוי תרבותי: רחובות שאינם רק מעבר אלא חוויה.
ירושלים של העשור הקרוב מתעצבת כעיר שעוברת ממרחבים ממונעים למרחבים אנושיים – צעד אחר צעד, שביל אחר שביל.
