תשעה באב בבתי הכנסת בירושלים: אבל ישן – וחדש

מהכנת מגילת איכה ועד כריות על הרצפה – בבירה מתכוננים ליום שבו המקדש נחרב, והלב עוד פתוח לחורבן אחר
Synagogues in Jerusalem prepare for Tisha B'Av with signs of mourning, from cushions on floors to public readings of Eicha he
מספר בתי כנסת בירושלים לקראת תשעה באב, ביניהם "בית היתומים", "אחדות ישראל", "ישורון" ו"עץ חיים" (צילום: בארי שחר)

בין הכנת "מגילת איכה" לבדיקת המזגנים, בתי הכנסת בירושלים מתכוננים לתשעה באב. הדרגשים הוצאו מהמחסנים, הספסלים הונמכו והפרוכות הוסרו מארון הקודש – כך מתכוננים ליום אבל הנושא עצב אקטואלי על חורבן ממשי.

השנה, במוצאי שבת, תחילתו של חודש אוגוסט 2025, יחול ערב תשעה באב. אל בתי הכנסת הרבים המשובצים בליבה של ירושלים, יגיעו מתפללים רבים בתחילתו של צום. "יד – מרדכי", "מדור לדור", "חסד ורחמים", "מטלון", "שער מנחם", "יגל – יעקוב"  ואחרים , יציינו את ערב תשעה באב לאחר צאת השבת.

ואז יעומעמו האורות, יונחו כריות לישיבה על הרצפה והאבל על בתי המקדש שנהרסו, ישתלב באבל עכשווי מאז שבעה אוקטובר 2023.

 

אבל מתמשך – מקדש, מדינה, בית

ט' באב מביא לשיאו את פרק הזמן של בין המצרים. סימני ההכנות לתאריך זה ניכרים כמעט בכל בית כנסת בעיר. עותקי קינות הוגדלו ותורגמו, וניכרת הדאגה לנוחיותם האישית של המתפללים. יום זה מציין בהדגשה את חורבנו של המקדש הראשון בידי הבבלים, והשני בידי הרומאים. תאריך המסמל עצב, ומהכואבים במסורת היהודית.

בבית הכנסת "עדס" בפאתי שכונת נחלאות, מתואמות הקינות עם פייטנים מקומיים. קהילות חילוניות, מסורתיות כ"יעקב מנחם" מתכוננות לערב שתוכנו שיח על משמעות החורבן, מלווה בשירה עברית וטקסטים מן המסורת. בית הכנסת "ישורון" ברחוב המלך ג'ורג', פרסם לוח זמנים מפורט על תחילת הקריאה במגילת איכה, ויתר שעות התפילה עד סיום הצום. בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי, מתכונן כבשנים עברו. חוץ מקריאת הקינות הרגילות, וקריאה במגילת איכה, מתוכננים שיעורים, דיונים ושיח בנושא החורבן בעבר ובמציאות העכשווית.

גם קהילות יוצאות צפון אפריקה, הבלקן ואתיופיה שותפות להכנות. אצלן, נשלפים טקסטים נושאי קינות ייחודיות, המהדהדות געגוע עתיק לירושלים, עוד בטרם עלו לארץ.

(מחנה יהודה והסביבה: קודש, חסד ורחמים  )

"איכה ישבה בדד" – זה עלינו עכשיו

השנה, הקרע החברתי, המתח הפוליטי ותחושת חוסר הוודאות יגרמו לרבים לחוש שהמילים "מפני חטאינו גלינו מארצנו והתרחקנו מעל אדמתנו….",  ככתוב במגילת איכה, אינן רק עונש תיאולוגי. זה מצב שנקלענו אליו בגלל היעדר מהלכים נכונים, הפקת לקחים ומסקנות. עם שלם מתבוסס בתוצאות קשות ואין נחמה. שורות חזקות שייאמרו מתוך מגילת איכה, שאינן רק זיכרון אלא מציאות.

"אני לא מרגיש שאנחנו אבלים רק על מה שקרה", אומר שאול, מתפלל וותיק בבית הכנסת של "המחתרות" הנקרא גם "בית היתומים", ומוסיף: "הקינות מקבלות משמעות אחרת, בייחוד בפסוק "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם", זה עלינו עכשיו".

בליל תשעה באב, עת יגיעו המתפללים לבתי הכנסת, תכסה הדממה את ירושלים וצלילי הקינה יבקעו מכל עבר. "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" נאמר במגילה. ובין חורבנם של מקדשים ,לחורבנם של בתים שנשרפו על יושביהם בעוטף עזה, לייאוש ממצבם של 50 החטופים שעדיין לא שבו, אולי עוד נותר סדק של תקווה. צר, אך עיקש.