קול פיצוץ עז שהרעיד בבוקר יום רביעי את יישובי צפון-מערב ירושלים וסביבת גבעת זאב, סימן את הריסת ביתו בעיירה בידו של המחבל קאדרי סמארה, שרצח את נתנאל-יהונתן שקרון ז"ל. הפיצוץ, מעלה מחדש למרכז סדר היום הציבורי את הדרישה להטלת עונש מוות על המחבל, לראשונה מאז נכנס בישראל חוק עונש מוות למחבלים לתוקפו בחודש מרץ 2026.
האם הריסת בית המחבל בבידו תהפוך גם למבחן הראשון של חוק עונש המוות?
האירוע הקשה שקדם להריסה התרחש ב-20 בספטמבר 2026, בערב יום הכיפורים. נתנאל (נתי) שקרון ז"ל, תושב עלי זהב, בן 48, עובד בחברת ביטוח ואב לשישה, הגיע בבוקר החג יחד עם בנו הבכור לטבול במעיין עין ריא הסמוך לנווה צוף. המחבל, קאדרי סמארה, פעיל חמאס מהעיירה בידו, השוכנת מצפון-מערב לירושלים, שסייר במקום כבר יממה קודם לכן, ארב למתרחצים ופתח לעברם באש קטלנית מטווח קצר. שוקרון נרצח במקום, בעוד בנו ניצל בנס בזכות אביו שהזהיר אותו ברגע האחרון. סמארה נמלט כשהוא פצוע מירי של חייל, ולאחר מצוד דרמטי שנמשך מספר שעות נעצר על ידי לוחמי יחידת דובדבן בבית חולים ברמאללה, ועתה הוא ממתין להעמדתו לדין.
הסמיכות הגיאוגרפית של בית המחבל בבידו לירושלים, והעובדה שהדף פיצוץ הבית נשמע בתוככי גבולותיה של הבירה והיישובים הסמוכים, העצימו את קריאותיהן של משפחות שכולות ונבחרי ציבור ובראשם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להחמיר את סל הצעדים ההרתעתיים. לטענת המצדדים, הריסת בתים בלבד אינה מספקת כדי למנוע את הפיגוע הבא, בייחוד כאשר מדובר במחבלים הפועלים במרחק דקות נסיעה מריכוזי אוכלוסייה מרכזיים.
על רקע זה גוברת הדרישה להפעלת עונש מוות למחבלים. החוק הרלוונטי, "חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026", שנכנס לתוקף בחודש מרץ השנה, קובע כי מחבל שביצע מעשה טרור רצחני יידון לעונש מוות. החוק מתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון), ומסמיך את בתי המשפט הצבאיים לגזור עונש מיתה (באמצעות תלייה), גם ללא דרישת התביעה או החלטה פה אחד, תוך ביטול הסמכות להמיר או להקל בעונש.
כעת, בעוד הריסת הבית בבידו מותירה אחריה עיי חורבות, נותרת בעינה השאלה המהדהדת: האם יהיה זה המקרה הראשון שבו יידרשו בתי המשפט להשית עונש מוות על המחבל, ובכך ליצור תקדים משפטי והרתעתי חדש במאבק בטרור?
