אין ספור מילים נכתבו וייכתבו על דרמה שמתחוללת מול קבר רחל שבפאתי ירושלים מידי יום. בנות ישראל מגיעות עם החוסר שבחייהן, ועם תקווה ואמונה הנשארות בין קירות המקום. רגע לפני השנה העברית החדשה, תחילת שנת הלימודים בישראל וטפטוף הגשם המקומי – כולן מגיעות אל קבר רחל אינם עוצרים.
ביציאה מירושלים לכיוון הדרך לבית לחם, בין כרמי הזיתים ובין נשים מכל קצוות החברה הישראלית, מתגלה סיפור אחר: הצורך האנושי באימא שאפשר לבוא אליה, לפרוק ולשתף, כשאין כבר מי שישווה לה.
למה קו 163 מירושלים לקבר רחל מתמלא דווקא באלול?
תחנת האוטובוס של קו 163 בירושלים, הנוסע אל קבר רחל אמנו, עמוסה. שלהי חודש אלול העברי, תחילת ספטמבר האוניברסאלי, ונדמה שהפעם יש מי שסדר יומו חזק יותר מכל לוח זמנים. גם הגשם המקומי אינו גורם לאיש מן הממתינים לשנות תוכניותיו.
הנסיעה דרומה חושפת את כרמי הזיתים, ושם בשורה על עונת המסיק הקרבה. עצי זית עתיקים ויפים עומדים בשורות מדויקות, כאילו יד מהנדס קבעה כאן מסדר עצי זית המקבל פני הבאים. רחל אימנו הפכה לסמל ששרד דורות, מלחמות ומשברים. אמא, שאליה מגיעים בימי שלווה, אך בייחוד כאשר הבית מבפנים ומחוץ מודאג ובמשבר.
כבר נכתב, ועוד ייכתב, על רחל אשת יעקב אבינו, אימם של יוסף ובנימין שנפטרה בלידתו ונקברה בדרך אפרתה הסמוכה לירושלים. נדמה שהשאלה המעניינת הי, מה עוד אפשר לספר עליה, ומה עדיין מביא אליה אנשים, דור אחר דור אלפי שנים?
באים לבקש נחמה ולמצוא מעט תקווה, אצל האם המזוהה עם הבכי על בניה. בתקופות הקשות שעברו על ישראל בשנים האחרונות הגיעו לכאן רבים לתפילה לשובם של החטופים. אחרים מספרים על תפילות שנענו, על ניסים ועל רגעים שבהם מצאו כאן כוח ועזוז להמשיך בחייהם.
מה מבקשות הנשים בקבר רחל לקראת השנה העברית החדשה?
סביב הקבר מצטופפות נשים מכל שכבות האוכלוסייה, חרדיות וחילוניות, צעירות וקשישות מכל רחבי ישראל. מנשקות את מזוזות הכסף, ומתפללות בדבקות מתוך ספרי תהילים, ספרי תפילות וסליחות. השנה העברית החדשה כבר מעבר לפינה, וכל אחת מגיעה עם תחנון על מה שחסר לה בחייה. תפילות על הילדים, הנכדים, הבעל, הכלות ולעיתים בקשה שרק הלב יודע.
ואולי דווקא כאן נמצא סודו של המקום. לא רק במה שמבקשים, אלא בעצם ההחלטה לשתף את מי שסבלה לא מעט בחייה. זה המקום אליו מגיעים כדי למצוא תשובה, למשש את התקווה, לחוש שיש מי שמקשיב ולצאת מחוזקים מחיבוקה של אם.
"קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים רחל מבכה על הבניה מאנה להינחם.
מנעי קולך מבכי, כי יש שכר לפעולתך.
עוד אבנך ונבנית.."
(מן המקורות).
אלו הן המילים המתחזקות אומה שלמה מאז ומעולם, ואת העולים לקברה של מי שחיכו לה ארבע עשרה שנים כדי לשאתה לאישה. רחל! זכותה תגן עלינו.
