בשבוע החולף ניתנו שני פסקי דין שונים, משני בתי משפט שונים, העוסקים בחשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות:
שניהם מבהירים כי חשבונות פיקטיביים אינם שחקן לגיטימי במרחב הציבורי, ומשכך אינם יכולים ליהנות מחופש ביטוי ולא מחיסיון.
במקרה אחד שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אילן דפדי, הורה לטיק טוק לחשוף בפני תובעת פרטי משתמש בחשבון פיקטיבי אשר הכפיש את שמה. במקרה אחר השית שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ד"ר מנחם רניאל, תשלום פיצוי של כמיליון שקל על אדם אשר השתמש בחשבון פיקטיבי על מנת להכפיש מתמודד לרשות עיריית קריית מוצקין. זאת, מבלי שהיתה הוכחה חותכת שאכן אותו אדם עמד מאחורי החשבון הפיקטיבי, אך השופט הסתמך על אוסף החלקים ב"מאזן ההסתברויות".
ערב הבחירות לרשויות המקומיות שבמסגרתן עולה השימוש בחשבונות פיקטיביים, פייק ניוז, בוטים ודיסאינפורמציה על מנת לשנות ולעצב את דעת הקהל המקומית – שני פסקי הדין מנסים להילחם בתופעת החשבונות הפיקטיביים בשני המישורים: הן מבחינת חשיפת זהות המשתמשים העומדים מאחורי חשבונות אלו והן מבחינת גובה הפיצוי הכספי אשר ישלמו העומדים מאחורי חשבונות אלו.
בישראל 2023 צמיחתה המטאורית של תרבות הרשתות החברתיות מביאה עימה את תופעות החשבונות הפיקטיביים, פרופילים מזויפים אשר נראים אותנטיים, אך מאחוריהם מסתתרת דמות פיקטיבית שאינה ניתנת לאיתור היות ופותח החשבון מסר פרטים כוזבים, או כתובות IP במדינות רחוקות, כך שלא ניתן בקלות לאתר את פרטי המשתמש.
כיום אין חקיקה ברורה אשר נותנת ודאות משפטית למצבים מסוג זה. עד לשנת 2019 בתי המשפט הקשו על חשיפת פרטים מזהים של מפרסמים אנונימיים, זאת בעקבות ההלכה שנקבעה בפסק דין רמי מור בשנת 2010 – במסגרתו נדחתה דרישת התובע לחשוף זהותם של מגיבים בגנותו באינטרנט.
הסנונית הראשונה לחקיקה הפסיקתית אשר צמצמה את הלכת מור ניתנה באוקטובר 2019: לראשונה, ניתן פסק דין במסגרתו הורה השופט אילן דפדי, שופט בית משפט השלום (נכון ל-2019) לפייסבוק לחשוף זהות של אדם שעמד מאחורי פרופיל פיקטיבי.
ההחלטה התקבלה במסגרת תביעת לשון הרע שהוגשה נגד פייסבוק בעקבות פוסטים שפורסמו בגנותה של מהנדסת העיר רמת גן.
בשבוע שעבר, השופט אילן דפדי, כיום שופט בית המשפט המחוזי, הורה פעם נוספת, הפעם לטיק טוק, על העברת פרטי משתמש בחשבון פיקטיבי, שבמסגרתו הוצגו פרסומים שקריים שהכפישו וסכנו את חייה של תושבת המועצה המקומית לקיה.
"על פי הלכת מור, לכאורה לא ניתן להיעתר לבקשת התובעת", כתב השופט והוסיף: "במסגרת פסק הדין נערכה קריאה למחוקק ליצור מסגרת שכזו".
משהדבר לא קרה ולאחר עיון במספר פסקי דין של בתי משפט נוספים במקרים דומים, אימץ השופט דפדי את הדרך שהתוותה סגנית נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, שכתבה: "הלכת מור נקבעה על ידי בית המשפט העליון, ומשלא שונתה היא מחייבת את הערכאות הדיוניות. מאידך גיסא, אין בית המשפט חפץ להפוך את ההלכה לערי מקלט למפרי צווים".
בעקבות המתווה של השופטת שבח ובהתאם לו, בשבוע שעבר הורה, כאמור, השופט דפדי לטיק טוק לחשוף את פרטי העומד מאחורי אותו חשבון פיקטיבי.
לפסק דינו של השופט דפדי, הצטרף השבוע פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט ד"ר מנחם רניאל, שבמסגרתו חוייב בעלים של מקומון אינטרנט ומשרד יחסי ציבור לשלם לאחד המתמודדים על רשות העיר קרית מוצקין פיצוי כספי של כמיליון שקל, זאת בעקבות 35 פרסומים משמיצים וחסרי ביסוס עובדתי, אשר נעשו באמצעות פרופילים פיקטיביים.
כאמור, למרות שלא היו ראיות פוזיטיביות לפיהן בעלי האתר ומשרד היחצ הוא זה שעומד מאוחרי אותם חשבונות פיקטיביים, ולאחר ניתוח שורה של ראיות נסיבתיות, הגיע השופט רניאל למסקנה כי: "אוסף החלקים מביא ב'מאזן ההסתברויות' למסקנה כי הנתבע הוא שעומד מאחורי קמפיין ההכפשות נגד המועמד".
בהחלטתו כתב השופט רניאל כי חופש הביטוי נועד לעודד שיח פורה במרחב הציבורי – החלפת דעות, ויכוח העשוי לחדד את הבדלי הגישה ותחומי ההסכמה: "לפרופילים פיקטיביים אין חופש ביטוי. הם לא שחקנים לגיטימיים במרחב הציבורי. אין מה להתווכח איתם ואין אפשרות לשכנע אותם בצדקת דרכך". השופט רניאל הוסיף כי: "מי שנוקט פעולות הסתרה מבין שמה שהוא עושה מוטב להסתיר, משום שאינו לגיטימי".
****
הכותבת: עו"ד שני מזרחי, מייסדת ובעלים של משרד יחסי ציבור ועיתונאית לשעבר.
