עינב בר כהן, בת 36, ארזה לפני כמה שבועות את ביתה בירושלים ועברה בצוותא עם משפחתה להתגורר ברמת גן. המהלך הזה זכה לכותרות נאות בתקשורת המקומית של רמת גן, שפרגנה למהלך של בר כהן. ומה לגבי התקשורת בירושלים? ובכן, בואו נתקדם.
הסיפור של בר כהן הוא למעשה תמצית סיפורה של ירושלים – העיר שנמצאת במקום הראשון בדירוג ההגירה השלילית בישראל. מי שהיתה מחזיקת תיק העסקים בעיריית ירושלים, ובהמשך מספר 2 של עופר ברקוביץ שעמד בראש סיעת התעוררות – נמצאת היום ברמת גן.
נדמה כי בר כהן עושה כיום חיל. היא מונתה ראשית לראש המטה של ראש העיר רמתן גן כרמל שאמה הכהן, ועתה ממוקמת כמספר 2 ברשימה שלו ומהווה מועמדת טבעית לתפקיד סגנית ראש העיר לאחר הבחירות המקומיות 2023.
שאמה הכהן מרבה לדבר בהערכה רבה על בר כהן ומברך על מעברה משפחתה לרמת גן. עוד הוא נוהג לציין שבר כהן היא "מספר 2 שלו, ובעתיד אולי גם מספר 1". מה יש לומר, מחשבות על ראש עיר אישה ברמת גן, מול ירושלים שבה נמחקות נשים משילוט ציבורי, אין להשוות בכלל.
ירושלים למעשה הפסידה בגדול את בר כהן. אך לא רק את האדם שהיא, אלא את מה שהיא מייצגת: צעירה, בעלת אמביציות, שאיפות, רצון לעשייה קהילתית.
יחד עם בר כהן איבדה ירושלים גם את שאר בני משפחתה הגרעינית. וזה כל הסיפור: בר כהן ובני משפחתה הם רק דוגמא, כמותם יש רבים וטובים.
לא נעים להודות, אבל ברצינות: מה בעצם היה לבר כהן עוד לחפש כאן, בירושלים? כיצד היתה אמורה להתפרנס, להתפתח, למצוא אופק עבורה ועבור בני משפחתה?
האם יש בכלל למשפחות חילוניות סיבות להישאר בעיר שבה השיח על צמצום הפעילות בשבתות עולה כעת ערב הבחירות לראשות העיר? תראו כמה רעש עושה מיניבוס שמופעל בשבועות האחרונים בשבתות עבור הציבור החילוני – חלק מהפוליטיקאים בעירייה עושים ממש שמיניות באוויר כדי לבטל את המיזם הזה.
ובכן, מובן למה רמת גן. תהיו בטוחים בדבר אחד: זה לא רק שבר כהן – ירושלמית לשעבר – מתמודדת שם. זה גם לא מעט ירושלמים לשעבר שיצביעו שם.
*******
קראו גם:
– התעוררות תפעיל אוטובוס שבת במטרה להציל את ירושלים – תגידו, אולי הכי נוח שזה יגיע לת"א?
– העירייה משחקת באש: אם התחבורה הציבורית בשבת תבוטל – אפשר לבטל סופית את החילוניות בירושלים
