שיאן ההופעות: העונה ה-42 של ד"ר אורי פרנקל בבית"ר

״אין מה לנסוע למרטנס", נהג אברם לוי לומר לשחקני בית"ר, ממלמיליאן ואוחנה, חרזי, פישונט, ז׳רום לרואה וברוכיאן, "יש לנו פה את הרופא הכי טוב בעולם".

ואכן הם לא נסעו. כששחקנים אחרים הפכו את המרפאה של הבלגי המפורסם, שטיפל בחוליט וכו', הם נסעו לד"ר אורי פרנקל לבית החולים הר הצופים, כי ידעו שהם בידיים בטוחות.

לא בטוח שביציעים הצהובים-שחורים כולם מכירים אותו, למרות שהוא תמיד יושב על הספסל. כי ככל שהוא יותר מגה מומחה לפציעות ספורט, כך הוא צנוע ונחבא אל הכלים, משתדל לא ללכוד תשומת לב ובורח מהמצלמות.

בטח ראיתם אותו בימק"א ובטדי, במשחקים באירופה ובליגה הארצית, בגביעים ובאליפויות, בפשיטות הרגל ובתקופות השפע, הוא תמיד שם, מוכן להסתער. כל שחקן שנופל על הדשא, כל גליץ׳, כל אייי, הוא קופץ על רגליו ומתכונן לספרינט, בא מתוך שליחות ואוהב לתת את הלב.

לאורך השנים, הם נשענים לו על הכתף, כמעט בוכים בזרועותיו. בבית וגן, בקליניקה, בבית החולים, במשחקי חוץ, ברדיוסים ובמשחקים רחוקים. התלות בו הפכה להתמכרות וכבר אי אפשר בלעדיו. והאמת אל תגלו, גם הוא לא יכול בלי בית״ר.

הוא העובד הכי ותיק של המועדון, אפילו יותר ממאיר הרוש המיתולוגי. רשומות על שמו אינסוף הצלחות רפואיות וקריירות שהציל, רצועות ששחזר וחיבר, רגליים שהושמו בגבס, ניתוחים מסובכים שביצע ואלה שמנע כשאמר בחיוך כובש: "זה כלום, קצת מנוחה ותחזור כמו חדש".

הוא עבר את כל המאמנים. החל ממלילו עופר ז״ל, שאימן בשנה הראשונה שלו כשגויס ב-82'. אחרי זה דוביד ז"ל וקשטן, זאביק, לופא ז"ל, ושוב קשטן. הם חזרו, אבל הוא נשאר מאז ולתמיד בית״ר.

היו שחקני קבוצות יריבות שבאו לקבל אבחון וטיפול, הוא קיבל את כולם בחיוך ואהבה בלי לעשות חשבון שמחר יש איתם דרבי או קרב על שש נקודות, הם היו הפציינטים שלו כי הם ידעו שהוא נאמבר וואן בפציעות הספורט, ובשקט במחתרת כולם ידעו שהנקודות שהביא לבית"ר שוות לאלה שנתנו גולים.

גאוניותו יוצאת למרחוק. הוא לא מסכים לבקשות להחזיר שחקנים מהר כי הקבוצה צריכה, כי יש משחק חשוב ואין מישהו לשים בתפקיד של זה שנפצע, במחיר הבריאות של השחקן הפצוע.
אצלו אין דבר כזה ששחקן פצוע יקבל זריקה וישחק – מה שרופאים אחרים עשו והפכו לקוסמים – כי הוא ידע מה המחיר הבריאותי של תעלולים כאלה בטווח הרחוק.
לשחקן כזה הוא אומר, "זה ממש לא בריא, תנוח תעשה פיזיותרפיה", וזה למרות שהוא מקבל משכורת מהקבוצה, כי קודם כל הוא בנאדם עם לב.
שחקנים שהתעלמו מהעיצות שלו וקיבלו זריקות מאחורי הגב שלו, היום משלמים את המחיר בכאבים עזים.

 

ולמה? מה הסוד הגדול של ד"ר פרנקל? הוא אוהב את מה שהוא עושה.
הקפיצו לו את המשכורת אצל גיידמק, אבל אחרי זה אמרו לו חוזרים לשפיות והוא הסכים מיד, כי הוא לא פה בשביל הכסף, הסיפוק שלו היה ונשאר בית״ר.

שחקנים שהגיעו אליו הביתה למבשרת ציון, שהתמכרו לחיוך ולאבהות, עד היום בקשר טוב איתו והוא כבר מטפל כאן בילדים שלהם, אם זה עידן טל, כחילה או איתן מזרחי. כן, הם תמיד הסתכלו עליו והבינו מה זה לתת את הנשמה.

******
קראו גם:

– חבר אתה ממש חסר: לפספוס הכי גדול של בית״ר בקיץ קוראים אבי ריקן