בעתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון וארגוני זכויות נוספים יידרש בג"ץ לקבוע אם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, חרג מסמכותו והתערב בעבודת המשטרה באמצעות חשבון ה-X (טוויטר)?
נגד בן גביר כבר הוגשו בעבר עתירות בטענות על ניסיונות של השר להתערב בעבודת המשטרה. במסגרתן נקבע כי השר רשאי להתוות מדיניות ועקרונות כלליים עבור משטרת ישראל, לרבות ביחס להפגנות ולחסימה ופינוי של צירי תנועה, אך הוא אינו רשאי להתערב בפרטי הביצוע או לתת הנחיות קונקרטיות.
הפעם עומד במוקד ציוץ של השר בן גביר בחשבון הטוויטר שאין לאפשר קיום הפגנות של חברי מפלגת חד"ש.
מדובר בתגובה של בן גביר לציוץ של ח"כ שמחה רוטמן: "בוקר טוב ח"כ רוטמן. בהתאם להנחייתי, משטרת ישראל מנעה עד כה מפגני הזדהות עם הנאצים מהחמאס. לצערי, פרקליטות המדינה כפתה על משטרת ישראל להסכים להפגנה הזו, וחבל שלא בדקת את העובדות לפני שאתה מצייץ נגד משטרת ישראל. במקום זה, אולי כדאי שתזמן את הפרקליטות שאתה אמור לפקח עליה לדיון…".
כזוכר, לפני שבועיים, אסר בית המשפט העליון על ראש עיריית גבעתיים לחסום משתמשים בחשבון הטוויטר האישי וקבע כללים לנבחרי ציבור ביחס לחסימת משתמשים בחשבונותיהם הפרטיים כביכול. בעתירה הנוכחית התייחסה היועמש"ית בעצמה לפלטפורמה וכתבה: "העובדה שהדברים נכתבו בפלטפורמה של רשת חברתית אינה מפחיתה מעוצמתם וממעמדם כהנחיה של השר כלפי הממשלה, ואולי אף ההיפך". היא הוסיפה כי בפרסום הדברים בחשבון הטוויטר של השר יש חשש מוגבר להשפעה פסולה והתערבות בעבודת המשטרה.
בלי להידרש לתוצאותיה של העתירה נדמה כי יש צורך הסדרה מקיפה שכוללת סנקציות מידתיות ומדורגות בהקשר של נבחרי ציבור וחשבונותיהם הפרטיים ברשתות החברתיות ולא באמצעות חקיקה פסיקתית.
*****
**הכותבת, שני מזרחי: בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור, עו”ד בהשכלה
