אמש, כשהסתיים המשחק של הפועל נגד מכבי ת"א בהפסד נוסף, ואחרי שצפיתי בנאום חוצב הלהבות של זיו אריה מיד אחריו, ישר קפץ לי מול העיניים לינק של 'הישרדות', תכנית הריאליטי הנצפית של 'רשת'. 11 הפסדים, 4 ניצחונות, עוד 4 תוצאות תיקו, סה"כ 16 מתוך 57 נקודות, קרי 24 אחוזי הצלחה וזיו אריה שורד.
האם מי מראשי הקבוצה או הוועד המנהל העניק לאריה את שרשרת החסינות ולא ידענו? האם שרשרת חסינות אל מול שרשרת הפסדים, זה הקטע? מחפש באתרים השונים לקרוא, האם איפשהו נכתב שזיו אריה שוקל התפטרות? שהיתה לו ולמנהל המקצועי שלו שיחה קשה? שאריה הציע לשים את המפתחות ושאהרון דחה על הסף? נאדה, כלום.
כלומר, אוהדים יקרים, גם אכלתם את הדגים הסרוחים, קרי בלעתם את מכירתו של קאסה למכבי חיפה, גם אם לא נראה לכם וזה לא נראה לכם, וגם גורשתם מהעיר לטובת מכבי חיפה. האם לשם כך הוקמה הקבוצה החליפית להפועל המקורית? האם תחת תדמית של קבוצה עם נראות ושקיפות מלאה, אתם לא ממש יודעים מה מתכנן הטריו אהרון-אריה-שרצקי למחר?
ומה עשינו עם הכסף שקיבלנו (נו, זה בשבילך אבישי בלום) על אחמד סלמן? ומה עשינו עם מה שקיבלנו על גוני נאור? ואותו כנ"ל מה עושים עם הארבעה וחצי מיליון שליקטנו מקאסה? מה קיבלנו בתמורה? אוהד אלמגור מהפועל ראשל"צ מהלאומית? אתם רציניים? עם כל הכבוד, ואולי אלמגור זה הטאלנט הבא, אבל עדיין.
אם תרשו לי, זה הניתוח שלי, לתהליך שעובר על הפועל. שי אהרון משחרר שחקן משמעותי, וכל זאת על אף שהקבוצה למעשה כבר נוגעת בקו האדום. זיו אריה במקביל ממשיך לומר או לדקלם, ש'יש לנו סגל טוב', והוא משנן את המשפט הזה כמעט בכל ראיון, כל זאת לדעתי על מנת להסיט את האש מהבוס, מאחר ואם זיו היה מתלונן שחסרים לו שחקנים איכותיים, מה שעושה כמעט כל מאמן, ("אין מאמן שלא רוצה אצלו עוד שחקנים בסגל", לימד אותי פעם לופא קדוש ז"ל, וקאסה תמורת אלמגור זה לדעתי לא כוחות), הזרקור היה מופנה אוטומטית לעברו של המנהל המקצועי.
אז טאלנט נמכר, שחקנים בפרופיל גבוה לא מצטרפים, אריה 'בולע' את הגזירות, ומקבל מאהרון גיבוי, גם כשמתחילים להריח ליגה לאומית. זיו יציב, אהרון מייצב ושרצקי ממצב. פייר אינף, לא?
הרי כל צמרת המועדון הזה מתנהלת כמו מכונה משומנת אחת גדולה (המכונה גדולה, לא מספר אוהדיה, אבישי), עם גלגל שיניים מהודק היטב, שכל זיז בה מוברג ומהונדס, רק כמה חבל שהצד המקצועי שלשמו התכנסנו, אולי פחות חשוב לקדקודים. הישרדות, כבר אמרנו?
למי אכפת שממשיכים למכור כישרונות ולשמש חממה לקבוצות הגדולות? הרי הוועד המנהל כמעט לא פוצה פה, לא מבקש מהצוות המקצועי הסברים למצב הקשה אליו נקלעה הקבוצה, או שאולי מבקש תחת מעטה כבד, וגם זה נאלם ונעלם מאיתנו. פעם שרנו שו-שו שולמית, היום הקבוצה הפכה להפועל שו-שו.
לכן, אין זה פלא, שחלק מהאוהדים מתפוצצים, מוציאים זעם ברשת והם פגועים. הם מרגישים שהם האמא והאבא של הפראיירים, שהם דני-דינים, שקופים, פשוט בלתי נראים בעליל, וכלום לא קורה.
מה כן קורה? שי אהרון שלח לפני מספר ימים בקרב חברי העמותה מייל שמסביר את המחשבה מאחורי מכירתו של קאסה למכבי חיפה. בקרב חברי העמותה – לא ב"רדיו ירושלים", רחמנא ליצלן, שהאוהדים כולם ישמעו. יש שקיבלו את ההסבר, המילים היפות שאהרון יודע לשגר נגעו בהם.
"ניכרת המחשבה הרבה מאחורי המהלך והמורכבות שלו בעבור כולם", כתב אחד מהם, אבל רבים אחרים לא קנו את הדברים וזעמו, וכפי שכתב אחד מהם – "בסופו של דבר, העמותה לא פתחה את הפה נוכח ההעברה של השחקן לחיפה, אז במה מתבטאת היותנו קבוצת אוהדים?".
