הציבור בירושלים השתעמם והצביע ברגליים: בקלפיות שיחקו סטנגה – צפו

השדה המוניציפלי בירושלים שוב נחשף במערומיו: רובו מעניין בעיקר שלוש ברנז'ות – אחת של הפוליטיקאים המקומיים, השנייה של העסקנים שמקיפים אותם והשלישית של העיתונות המקומית הישנה של ירושלים.
לאלה וגם לאלה ולאלה יש תמיד עניין בבחירות לעיריית ירושלים, שמנגד, אתמול, יום שלישי, לאחר למעלה מ-5 שנים של בלבולי מוח וכותרות והצהרות – הוציאו מהבית בקושי כ-30 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בעיר – חלקם המכריע נמנים על החברה החרדית שממעטת בחשיפה לאקטואליה.

בסופו של דבר מבינים כולם דבר ברור – גם אם לא ירצו להודות בו: זה לא שהציבור בירושלים בהכרח אדיש או חסר מודעות, להפך: הציבור מבין מצוין שהמשחק בירושלים הוא משחק סכום אפס. לרע ולטוב – מה שאתם אוהבים בעיר ומה שאתם סולדים ממנו – אל תצפו לשינויים כבירים. זה לא מאוד משנה מהו ההרכב במועצת העיר – למרות מה שמנסים לספר לכם – ועובדה: ב-5 שנים האחרונות כיהן כאן ראש העיר ליאון מבלי שבכלל הצליח להכניס מי מאנשיו למועצה, ובו בזמן, מי ששימש כסגן ראש עיר הוא יוסי חביליו, שבכלל אמור להיות הראשון שבאופוזיציונרים.

בחלק מהקלפיות מתוארת האווירה הריקנית והחלולה אתמול כ"גירוש זבובים", במקומות אחרים מצאו לא מעט פנאי לשעשועים – צפו:

אז מהי בכל זאת המשמעות של הבחירות בירושלים?
ובכן, ירושלים עיר דתית, שאף הולכת ומתחרדת. למעשה, חובשי הכיפות הסרוגות בעיר הם "החילונים החדשים" שלה – כי רבים מ"החילונים-חילונים" שהתגוררו בעבר בירושלים, כבר הצביעו אתמול בבחירות בערים אחרות. סיכוי טוב כי בעוד 5 שנים יצטרפו אליהם עוד חילונים וסרוגים, עד שיילך ויפחת הדור וייעלם.

משה ליאון – על אף כוונות טובות, ועל אף סגנונו הממלכתי והצנוע, וכן האופן בו הוא מקפיד להזכיר את החטופים בעזה, מה שמתכתב עם תקוות של רבים – יזדקק להמון מעוף ואומץ כדי למנוע את תהליך ההתחרדות של ירושלים. עליו בראש ובראשונה לנסות ולהיטיב עם המיעוט החילוני האחרון שבאחרונים שעוד מתגורר בירושלים, על מנת שתושבים אלו לא ייאלצו לפזול החוצה לעבר מודיעין, ר"ג, או ראשל"צ. עליו לוודא שהם מקבלים שירותי חינוך הולמים, מבנים ראויים ומרווחים לבתי ספר, וכן שביכולתם ליהנות מתרבות פנאי גם  – ובעיקר – בסופי השבוע.

ואם ליאון לא יעשה כך? העיר פשוט תיפרד לגמרי מהדור הבא של החילונים ולאחריהם אולי תתחיל לאבד בשנים הבאות גם את "הסרוגים" – עד שתתחרד לחלוטין. האם זה יזיז למי מהעוזבים או למי מהנשארים? נראה שלא במיוחד, החיים נמשכים.