לאנשים תמיד יהיה מה להטיף – אבל הפעם, כל הכבוד לליאון ולעיריית ירושלים
נסביר בפשטות: אין סתירה. אפשר לבלות בפורים, אפילו בעדלאידע בירושלים, רחמנא לצלן, ועדיין לצדד ולתמוך בכל עסקה, וכמעט בכל מחיר, למען השבת החטופים והחטופות.
הנה תשובה לכל הצבועות והצבועים שהיה להם ולהן מה לומר על אירוע פורים בירושלים: מותר ואף אפשרי לצעוד בעדלאידע באירוע לכל המשפחה, לראות מיצגים יפים, להרגיש שמשהו בירושלים עדיין חי, עדיין לא הרוס לגמרי – ועדיין, לזעוק – תחזירו אותם עכשיו, תחתרו לעסקה, שלמו מחירים, השיבו הביתה את כל החטופות והחטופים.
צילום: דוברות עיריית ירושלים
אבל לצביעות האנושית התחשק בעצמה לחגוג בפורים הזה: פתאום כולם נגד עיריית ירושלים ונגד משה ליאון, שמה בסך הכל עשו? ובכן, הם הכניסו צבע לעיר. רגע מה יש, אסור להגיד "צבע"? אסור להגיד "ססגוני"?
נזכיר שוב – אין שום סתירה. להפך, אם כבר הצביעות היא בצד של המצקצקים והמצקצקות למיניהן, כי לפחות לפי סקרי דעת קהל אין בישראל רוב שתומך בהחזרת החטופות והחטופים בעסקה שתגבה מחירים כבדים, כך שחלקם של המצקצקים אולי שייך לפלג המתנגדים, לפחות לפי הסטטיסטיקות.
ובכן, מצד אחד – לא לתמוך בעסקה במחיר כבד, ומהצד השני – לצקצק נגד העדלאידע. זהו סיפורה של הצביעות.
משפחות החטופים עצמן – חכמות. הן הבינו עניין, לא התנגדו לאירוע, אלא ביצעו בו התאמות ולמעשה השתלבו בו. כך קיבלה ירושלים אירוע פורים יפהפה וצבעוני, שמצד שני הביע תמיכה בהשבת החטופים והוציא קריאה גדולה – תחזירו אותם הביתה.
יש לשבח הפעם את ראש העיר משה ליאון ואת עיריית ירושלים על היוזמה, ויש לקוות כי ביום העצמאות המתקרב ירימו קונספט דומה, שיצבע ויחיה את ירושלים, מבלי להירתע מהצבועים והצבועות.
וכן, תחזירו אותם עכשיו. וכמעט בכל מחיר.
צילום: דוברות עיריית ירושלים