התיקו הביתי המאכזב של בית"ר ירושלים מול הפועל טבריה, ששיחקה מחצית שלמה בעשרה שחקנים, מעלה שורה תחתונה חדה וברורה: בית"ר ירושלים לא קבוצה שיכולה להיצמד לצמרת הגבוהה, אין לה מספיק כלים התקפיים.
*****************************************************
הניצחון של אברמוב וצנציפר: אצילי בבית"ר
******************************************************
חוץ מירדן שועה, שהוא באמת שחקן מהשפיץ העליון, חסר לה עוד מישהו שיוכל להושיע ביום שאין למעשה את שועה. לכן, עומר אצילי היה כל כך קריטי, אבל כפי שהיה צפוי הוא חתם במכבי חיפה, ובכך סגר את הסיפור על העונה של בית"ר.
חודש ינואר עומד בפתח ואיתו נפתח חלון ההעברות, אבל לבית"ר אין בקנה שום אפשרות מעניינת. היכולת הכלכלית של ברק אברמוב לתת פייט לטייקונים כמו יעקב שחר, לא ממש קיימת, כך שגם כששחקן כמו אצילי חושב ברצינות על בית"ר, זה נשאר בגדר פנטזיה בלבד. ככה אי אפשר לרוץ חזק למעלה, האימפריה לא תחזור.
חבל, כי יש לבית"ר קהל מדהים. פשוט חוויה לראות את האוהדים מגיעים מכל הארץ אחרי יום עבודה וצובעים את היציעים בצהוב-שחור, יוצרים אווירה מטורפת וכל כך רוצים, והכול בהילוך סרק, כי אין להם באמת קבוצה לאליפות.
להפסיד שתי נקודות כל כך חשובות במשחק כזה, ולא לנצל את המעידה של הפועל באר שבע נגד בני סכנין, זה אומר שיש פער משמעותי בין החלומות של האוהדים למציאות האפורה והמשעממת שבה מתבוססת הקבוצה.
יש לבית"ר שוער טוב, את שועה במרכז השדה, ולצדו שתי אופציות מעניינית – עדי יונה ודור מיכה, שהם לכשעצמם לא יכולים לסחוב את הספינה, אלא רק לשחק את הסקנד-בסט. התוצאה היא שזה לא מספיק אפילו נגד טבריה בבית, והאוהדים שוב הולכים הביתה מאוכזבים.
במקום להתנפל על טבריה, להשכיב אותה על הדשא ולתת לה חמישייה, בית"ר התקשתה לפתח התקפות מסודרות ולסכן את השער. בסיכומו של דבר זו אותה קבוצה בינונית מהעונה שעברה, וההבדל העיקרי היחיד הוא ששועה המשיך בתנופה שלו.
סביר ביותר שבית"ר תגיע לפלייאוף העליון ואולי תטפס לשלבים המכריעים בגביע, אבל מהעונה הזאת לא נזכור הרבה. מועדון כל כך גדול לא מסתפק בעונות כאלה, הציפיות ימשיכו להיות גבוהות והמציאות תמשיך להיות אפורה. זהו דור המדבר של בית"ר, סוף דבר.
