"מוזלמן": זו המשמעות ההיסטורית לזעזוע הציבורי בשחרור החטופים

המונח "מוזלמן" מתקופת השואה חזר לכותרות לאחר שחרור החטופים בפעימה האחרונה במצב של תשישות חריפה, רזון קיצוני וסימני הרעבה קשה

המונח "מוזלמן" (Muselmann) היה כינוי נפוץ בקרב אסירי מחנות הריכוז בתקופת השואה, שתיאר אסירים שהגיעו למצב של תשישות קיצונית, רעב ואובדן תקווה. אסירים אלו, שהיו על סף מוות, איבדו את היכולת הפיזית והנפשית לתפקד, ונראו כשלדים חיים. מקור הכינוי אינו ודאי, אך ייתכן שהוא נובע מהמראה הכפוף והמתנדנד של האסירים, שדמה לתנוחת תפילה מוסלמית.

ביממה האחרונה, עם שחרורם של שלושת החטופים אור לוי, אוהד בן עמי ואלי שרעבי, מוצפות התקשורת והרשתות החברתיות בהשוואות בין מצבם הפיזי לבין ה"מוזלמנים" מתקופת השואה. החטופים נראו תשושים, רזים באופן קיצוני, עם עצמות בולטות ופנים שקועות – סימנים מובהקים לתת-תזונה חמורה ודלדול שרירים. מראות אלו עוררו זעזוע עמוק בציבור הישראלי, שהשווה את מצבם לזה של האסירים במחנות הריכוז.

הציבור הישראלי, שנחשף לתמונות הקשות, מביע ביממה האחרונה זעזוע עמוק ודורש תשובות לגבי נסיבות ההחזקה של החטופים והאחריות למצבם. ההשוואה למונח "מוזלמן" משמשת כתזכורת כואבת להיסטוריה, ומדגישה את הצורך במניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד.

ההשוואה למונח "מוזלמן" מדגישה את חומרת מצבם של החטופים המשוחררים ואת הצורך הדחוף בטיפול רפואי ושיקומי. הדמיון המזעזע בין המראות ההיסטוריים למצב הנוכחי מעורר שאלות נוקבות על התנאים שבהם הוחזקו החטופים ועל ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של ההרעבה וההתעללות שעברו.

שיתוף
שיתוף
הישארו מעודכנים רוצים לקבל את הפושים החמים של ירושלים אונליין? בפעם אחרת כן

ירושלים-online הוא אתר דעות וידיעות המסקר את החיים בירושלים בעין כנה וישרה.
מול עולם של תקשורת מוטה, לעתים בעלת אינטרסים פוליטיים ומסחריים, שבו צפה וחוזרת עיתונות שטחית בסיקור החיים בעיר,
מביא ירושלים-online את המציאות כפי שהיא, לעתים בצד הימני של המפה, לעתים בשמאלי, לעתים מזווית חילונית, ולעתים דתית,
הכל דרך נבחרת של כותבים וכותבות ללא פחד וללא כל כוונה לחשבן לאינטרסים כאלו ואחרים.
האינטרס היחיד – שיקוף האמת והמציאות בנושאים של דת ומדינה, ביטחון אישי וצבא, יחסי חילונים-חרדים, יוקר המחייה,
שיקוף המציאות והאמת של ירושלים