הצעה לביטול שטר הסף של 200 שקל מעוררת בהלה הולכת וגוברת בקרב הציבור בישראל. הכל החל ממש בחודשים האחרונים שבהם שטר כסף בסך 200 שקל תופס את מוקד תשומת הלב הציבורית והכלכלית בישראל. הכל החל בספטמבר 2024, כאשר קבוצת כלכלנים ומומחים הציעה לבטל את השטר כחלק מהמאבק בהון השחור. ההצעה גרמה לגל של תגובות, ומובילה כעת לשינויים משמעותיים בהתנהלות הציבור והעבריינים כאחד.
היוזמה לביטול שטר ה-200 שקל נועדה להילחם בהון השחור, בטענה שרוב הכספים הלא מדווחים מוחזקים בשטרות אלו. ההצעה כללה מתווה להחלפת השטרות, שבו הציבור יידרש להפקיד את השטרות בבנקים, תוך דיווח על מקור הכספים ותשלום מס במידת הצורך. המהלך נועד לחשוף כספים לא מדווחים ולהגדיל את הכנסות המדינה.
אלא שההצעה מעוררת בהלה בקרב הציבור, שהחל להיפטר משטרות ה-200 שקל מחשש לאובדן ערכם. נתוני בנק ישראל מצביעים על ירידה של 4.7% בכמות המזומן במחזור מאז ספטמבר 2024, עם עלייה מתונה של 2% בלבד בכמות המזומן השנתית – הנמוכה ביותר מאז 2001. במקביל, ארגוני הפשיעה שינו את דפוסי הפעולה שלהם, והחלו להתמקד בזיוף שטרות של 20 ו-100 שקל, הנתפסים כפחות חשודים ונבדקים לעיתים רחוקות יותר על ידי בתי עסק.
עד לאן המגמה הזו עלולה להרחיק לכת? למרות ההצעה והתגובות הציבוריות, בנק ישראל מבהיר כי אין בכוונתו לבטל את שטר ה-200 שקל. בהודעה רשמית צוין כי "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. עד כה, לא הוצג צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר". בנק ישראל מדגיש כי השטרות הקיימים, כולל שטר ה-200 שקל, ימשיכו לשמש באופן חוקי.
כך או אחרת, הדיון סביב שטר ה-200 שקל חושף את המתח בין הצורך להילחם בהון השחור לבין שמירה על יציבות ופשטות במערכת הכספית. בעוד בנק ישראל שומר על עמדתו וממשיך לספק את כל סוגי השטרות בהתאם לביקוש, ההצעה לביטול השטר מעוררת תגובות מגוונות ושינויים בהתנהלות הציבור והעבריינים.
