הכדורגל סוף סוף חזר ויש גם כמה סיבות לאופטימיות. הראשונה שבהן, לבית״ר יש היום את המאמן מספר 1 בליגה, בהפרש ניכר מהשאר.
אבוקסיס, תאמינו או לא, כבר מעל עשר שנים מאמן ראשי. יש לו טונות של ניסיון, הוא היה כבר בכל המצבים ויש בהחלט על מי להישען. בניגוד לעמיתיו שרק עכשיו לומדים לשים קצף גילוח בפינות, יוסי עושה קרחת בעיניים עצומות.
זה התחיל (מי בכלל זוכר?) לא טוב והוא נזרק כמעט מכל מקום. הקהל של בני יהודה עשה לו את המוות בסיבוב הראשון שלו שם וגירש אותו. הוא הגיע להפועל תל אביב מכורתו אבל גם שם העסק התפקשש. הפועל היתה במשבר מנהיגותי גדול מאז שאבוקסיס פרש וחיים רמון שהיה אז הקודקוד חשב שזה רעיון נכון להביא אותו בתור מאמן, אבל גם זה לא התרומם. הוא נדד לסכנין, הנסיעות גמרו עליו, אבל דווקא שם, במקום שבו מאמנים ישראלים מוחלפים כמו יוזמות שלום במזרח התיכון, אבוקסיס כבר למד את הפטנט והוכיח שהשנים הארוכות תחת דרור קשטן ואלי גוטמן הפכו אותו לסטודנט מצטיין.
זה נדוש להגיד שיוסי מבין את המשחק ברמה של מאסטרו. כולנו זוכרים אותו כשחקן מנצח על בית״ר והפועל ת״א הגדולות. יש לו טונות של סטאר קווליטי, אבל המצרך שהפך אותו לסמל בשני המועדונים הכה מנוגדים שבהם ליהטט, הוא פשוט אחלה גבר. מדבר פשוט, צנוע, עממי, לא מערבב. נותן כבוד לכולם ולא חושב שהוא מעל מישהו ובטח שלא מבלף ומסתתר מאחורי תירוצים.
אחרי שצלח את השנים בסכנין, הוא חזר לבני יהודה והביא לה גביע היסטורי. האוהדים ששתו את דמו השתחוו להוד רוממותו. הוא סומן במועדונים הגדולים והגיע לבאר שבע. למרות שלקח אותם לקמפיין אירופי פנטסטי בבתים של גביע אופ״א והכניס מיליונים על מיליונים, הוא ואלונה לא הסתדרו וזה נגמר בפיצוץ גלקטי.
הוא חזר לבני יהודה בניסיון לבלום את החורבן, אבל הגלים היו גבוהים מדי והחסקה הידרדרה למצולות הליגה הלאומית. הוא והבוס שלו ברק אברמוב איבדו לגיטימציה, אבל דווקא אז משה חוגג הסתבך, ובית״ר שממנה גורש לפני 20 שנה שיוועה למנהיג, והקהל שכח לו את העריקה להפועל ת"א. במקום להתפרק למולקולות, בית״ר ואבוקסיס הניפו גביע בעונה פסיכית שתיזכר לעד, ועכשיו הם שוב באירופה.
תחת אבוקסיס בית״ר יכולה לפנטז. הוא מצליח לפגוע ברכש, לקדם צעירים, רק הוא יודע איך לגשת למקרים קשים כמו ירדן שועה ובכלל, מי לא היה רוצה בוס כזה אנושי ומתחשב, שדורש ממך רק דבר אחד, תן את הלב.
כמובן שרק אבוקסיס לא יספיק, אבל גם אברמוב הבין את זה כבר. לזכותו יאמר שהוא כן מביא שחקנים, לא מחפש לחסוך, אוהב מאבקי צמרת וכל עוד הוא כאן המטרה שלו היא ליהנות ולא להפוך את הקבוצה לבאזר של אווטלטים, עצירת קונקשן של כל מיני שחקנים שלא מצאו מקום אחר להסתלבט בו, אלא יחידה של פייטרים שרוצים וצריכים להתבלט ולהצליח.
והחיבור בין אבוקסיס לאוהדים הוא פשוט מושלם. הם רואים בו אחד משלהם. יוסי שגדל במעברה בבת ים, חתום על הרגעים המרגשים ביותר שהאוהדים זוכרים. הוא זה שנתפס בעייני המצלמות לוחש לשחקני בית שאן במשחק השרוכים ״חלאס נשארתם בליגה״, הוא זה שירד לגליצ׳ים מתחת ליציע המזרחי והוא זה שהוביל את הקבוצה בשנים שאחרי אוחנה.
אז יאלה יוסי, רוצים עוד. נכון שנגזר על בית״ר לפתוח את העונה עם מינוס ארבע נקודות, אבל כל היתרונות שמנינו מספיקים בשביל פלייאוף עליון, ריצה בגביע וקמפיין אירופי. לדבר עכשיו על אליפות ישמע כמו התחלה של בדיחה, אבל לחלום תמיד אפשר, אז יאללה בית״ר.
