למטיילים בשוק מחנה יהודה בירושלים מוצעת חוויה מופלאה, צבעונית ורבת טעמים בחודש שבט שהגיע אלינו. מסע לעולמם של עצים המסמלים כוח, עוצמה, ואם קלו המים מעל פני האדמה.
הזית, פרי עתיק בעל היסטוריה עשירה ותרבותית, המהווה מרכיב מרכזי במטבח הים תיכוני. זעיר, ידוע בזכות טעמו המגוון והמשתנה בהתאם לסוגו ולתהליך העיבוד והתיבול.
דורות רבים ידעו והבינו את הסגולות המיוחדות אותן צופן הזית, ללא מודעות לנוגדי חמצון. תומך בריאות, מעשיר את רמת הברזל בגוף, מייצר תאי דם אדומים הנושאים חמצן מכף רגל עד הראש.
צילום: בארי שחר
האינטואיציה האנושית מימי קדם, פרשה שקים ומשטחי בדים מתחת לעצי הזית, הניפה מקל על ענפיהם וטלטול חזק הוריד גשם של זיתים על האדמה. כך התנהל מסיק זיתים לאורך עונת הפרי, ולאורך כל השנים.
כילדים ישבנו על קרטון רחב, ששימש מצע לדפיקת זיתים. באבנים די כבדות שברנו זיתים שעות על שעות. זה היה החוג של אחר הצהריים. חוג, ובכן, לשבירת זיתים. אחיי ואני לא אהבנו את החוג הזה ולא לאכול את פריו בבוא היום. למה להכאיב לזית? למה לרוצץ את ראשו? אך זה היה חלק מתרומתנו לעזרת הבית.
הורינו אטמו את הזיתים השבורים בפחים עם מלח, לימון ומים ומנוחה לכמה חודשים. כשיצאו הזיתים לאור, אנחנו הילדים לא אהבנו את המרירות הסורית הזאת. לא היינו מודעים לערך התזונתי, ולמחיר היקר לק"ג, שנשלם בבגרותנו. הפינוק היחידי לו זכינו מידי פעם היה בכריך לבית הספר שהיו בו גבינה לבנה וזיתים. זה היה מעדן.
והיום זית הוא מרכיב נפוץ בתפריט שלי – זיתים שבורים, מחורצנים, טבעתיים, קלמטות, מתובלים, יוונים, ישראלים ועוד. אין עליהם, ואין כמוהם. המצאת הבריאה המוסיפה טעם בכל ארוחה, הייתה בזמנו סטרטאפ. חכמה הייתה היונה, בהביאה ענף קטן במקורה. כך סימנה לדורי דורות את מעלותיו של הזית.
שוק מחנה יהודה מציע פלטות זיתים בכל גווני הירוק והשחור. זיתים בכל הטעמים, לצד גבינות מובחרות, לחמים משובחים ובימי הקיץ גם פלחי אבטיח אדום. כל אלו ילכדו את עין הצרכנים, תאבונם ותשוקתם ליהנות מהפיקנטי, זריז, נגיש ונפלא. כל זית הוא סוג של ממתק, וזיכרון של מקום, תרבות ומסורת.
ועץ הזית יפה התואר, האב והאם של הזיתים המקסימים ושל שמן הזית. חומר גלם מזוכך, בריא, המשפר תפקודי בריאות ועוצר הידרדרויות בריאותיות. עץ המסמל חיי נצח, שלום, ומהמם ביופיו. משמש גם כמשכנן של ציפורים רבות, לטאות חרדונים וזיקיות. וכשנעבור בשוק מחנה יהודה ונביט בתוצר של העץ המפואר, שירו של לוין קיפניס יעלה בראשינו: "שימו שמן, שמן זית, נרות הדליקו, יהי אור בבית!".
