המונח "מוזלמן" (Muselmann) היה כינוי נפוץ בקרב אסירי מחנות הריכוז בתקופת השואה, שתיאר אסירים שהגיעו למצב של תשישות קיצונית, רעב ואובדן תקווה. אסירים אלו, שהיו על סף מוות, איבדו את היכולת הפיזית והנפשית לתפקד, ונראו כשלדים חיים. מקור הכינוי אינו ודאי, אך ייתכן שהוא נובע מהמראה הכפוף והמתנדנד של האסירים, שדמה לתנוחת תפילה מוסלמית.
ביממה האחרונה, עם שחרורם של שלושת החטופים אור לוי, אוהד בן עמי ואלי שרעבי, מוצפות התקשורת והרשתות החברתיות בהשוואות בין מצבם הפיזי לבין ה"מוזלמנים" מתקופת השואה. החטופים נראו תשושים, רזים באופן קיצוני, עם עצמות בולטות ופנים שקועות – סימנים מובהקים לתת-תזונה חמורה ודלדול שרירים. מראות אלו עוררו זעזוע עמוק בציבור הישראלי, שהשווה את מצבם לזה של האסירים במחנות הריכוז.
הציבור הישראלי, שנחשף לתמונות הקשות, מביע ביממה האחרונה זעזוע עמוק ודורש תשובות לגבי נסיבות ההחזקה של החטופים והאחריות למצבם. ההשוואה למונח "מוזלמן" משמשת כתזכורת כואבת להיסטוריה, ומדגישה את הצורך במניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד.
ההשוואה למונח "מוזלמן" מדגישה את חומרת מצבם של החטופים המשוחררים ואת הצורך הדחוף בטיפול רפואי ושיקומי. הדמיון המזעזע בין המראות ההיסטוריים למצב הנוכחי מעורר שאלות נוקבות על התנאים שבהם הוחזקו החטופים ועל ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של ההרעבה וההתעללות שעברו.