התחנה בצומת בר אילן הייתה עמוסה מתמיד. עשרות גברים חרדים, אמהות עם עגלות, ילדים מיוזעים ואנשים זועמים – אבל האוטובוס לא הגיע.
ובצד השני של ירושלים – הסיבה לכך: שכונות ערביות שלמות נמצאות תחת מגבלות תנועה בעקבות המלחמה עם איראן. נהגים רבים, תושבי מזרח ירושלים, לא הצליחו לצאת מביתם לעבודה. אחרים חוששים לנסוע דרך שכונות שמהן נורו בעבר זיקוקים או יודו אבנים.
הנוסעים חיכו – ואז הבינו
שמש קופחת, עשרות אנשים בציפייה. ואז זה הגיע – לא האוטובוס, אלא התחושה שזה כבר לא מקרי.
"עמדתי בתחנה כמעט שעה וחצי", מספר שלמה מ., תושב מאה שערים. "בהתחלה אתה חושב שזה עיכוב. אבל אז אתה שואל את הנהג של קו אחר – והוא אומר שאין נהגים, שחלק מהם בכלל לא יכולים לצאת מהשכונות שלהם. זה מטורף. אנחנו בירושלים, לא בעזה. ואין תחבורה".
התחושות חוזרות על עצמן גם בתחנות אחרות. בקו 74 לכיוון הר נוף, המתינו כשלושים איש בתחנה – ללא צל, וללא מענה.
"אני עם ילדה בת שנה ועגלה", אומרת לאה ר., "והבטיחו לנו שמגייסים נהגים חלופיים, אבל בפועל כל פעם מבטלים לי את האוטובוס באפליקציה. הם לא אומרים את האמת – שהמלחמה משתקת את העיר".
(איך מגיעים לכותל המערבי בזמן מלחמה? ובכן, בקושי רב ובזיעה רבה)
פגיעה כפולה: גם נהגים, גם נוסעים
בירושלים, רבים מנהגי התחבורה הציבורית הם תושבי מזרח העיר. בימי שגרה, הם עוברים דרך מחסומים, בדיקות ביטחוניות ועומסים – ובימי חירום? לעיתים הם פשוט לא מגיעים.
"אני לא יכול לצאת לשכונות במערב", מתאר נהג שעובד באחת החברות הקבלניות של התחבורה הציבורית. "אם יראו אותי נוסע באוטובוס באמצע התקופה הזאת – יש לי גם שכנים קיצוניים שעוד יאשימו אותי בבגידה. זה לא פשוט. המשפחה שלי לא מוכנה שאצא בכלל מהבית. יש תחושת פחד".
חברות התחבורה שותקות רשמית – אך בתוך המערכת עולות הערכות כי כ־30% מהנהגים הקבועים במזרח ירושלים לא מגיעים לעבודה מאז ההסלמה עם איראן. במקום זאת, נהגים חלופיים מנסים למלא את החסר – אך הפערים גדולים.
בין חזית לחזית – מי ייסע באוטובוס?
התחבורה הציבורית בירושלים הייתה במצוקה עוד לפני המלחמה. אבל עכשיו – הפערים מתפוצצים. מי שנפגעים הם בעיקר העניים, התושבים שלא מחזיקים רכב, הנערים שצריכים לחזור מבתי הספר, והאימהות שלא יודעות מתי יצליחו להגיע אל התחנה הבאה.
ובירושלים – עיר שהפכה לאחת מזירות הקרב המרכזיות מול איראן – הפערים הללו מקבלים פנים חדשות: לא רק של לוחמה או טילים, אלא של המתנה, השפלה, ועיר שהולכת ונעצרת.
