אירוע טרור ביולוגי אינו חייב להתחיל בפיצוץ, עשן או זירה שקל לזהות. הוא עלול להתחיל דווקא בחדר המתנה של מרפאה, כאשר מטופלים מגיעים עם תסמינים לא ברורים, צוותים רפואיים עדיין אינם יודעים למה נחשפו, ובמקביל צריך למנוע חשיפה נוספת ולהמשיך להעניק טיפול לאוכלוסייה הרגילה.
בימים האחרונים תורגל התרחיש הזה במסגרת תרגיל לאומי רחב היקף להתמודדות עם אירוע טרור ביולוגי. בתרגיל השתתף המרכז הרפואי כיכר יהלום של כללית, המשתייך למחוז ירושלים. את התרגיל הוביל משרד הביטחון והשתתפו בו גם עיריית מעלה אדומים וגופי בריאות, ביטחון וחירום.
במהלך התרגיל נבחנו בין היתר עבודת צוותי ניהול המשבר, קבלת החלטות בזמן אמת, התיאום בין הגופים והיכולת להמשיך לספק שירות רפואי גם כאשר המערכת נדרשת להתמודד עם אירוע חריג.
מה קורה למערכת הבריאות בירושלים במקרה של אירוע טרור ביולוגי?
האתגר אינו מסתכם בטיפול במי שנחשף לחומר מסוכן. מערכת הבריאות נדרשת לזהות במהירות שמדובר באירוע חריג, להגן על הצוותים, למנוע התפשטות אפשרית ולשמור במקביל על רצף הטיפול בחולים שאינם קשורים לאירוע.
ד"ר יעל רייכנברג, מנהלת כללית מחוז ירושלים, ציינה: "להיות מוכנים לשעת חירום זה לדעת להבטיח רצף שירות למטופלי כללית גם בתרחישים המורכבים ביותר. הצוותים שלנו הוכיחו מקצועיות, קור רוח ויכולת לפעול ולקבל החלטות בזמן אמת."
טלי חביב, מנהלת אדמיניסטרטיבית מחוזית ואחראית על שעת חירום בכללית מחוז ירושלים, הסבירה כי אחד המרכיבים המרכזיים הוא היכולת לעבוד במשותף ולחבר בין הגופים השונים כאשר המציאות משתנה במהירות.
האם תרגיל מוצלח באמת מוכיח שירושלים מוכנה לרגע האמת?
לא. תרגיל יכול לבחון נהלים, תקשורת וקבלת החלטות, אבל אירוע אמיתי עלול להיראות אחרת לחלוטין. עומס פתאומי, מידע חלקי, חשש בקרב הציבור ומחסור בכוח אדם יכולים להפוך בתוך דקות תרחיש מסודר למשבר שקשה לשלוט בו.
עינת מצווה, ממונה על שעת חירום בכללית מחוז ירושלים, חידדה: "התרגיל הוכיח שמוכנות נבנית הרבה לפני רגע האמת. זו בדיוק המטרה של תרגול בשגרה – להיות מוכנים, מתואמים ומדויקים יותר בשעת חירום."
וזו גם השאלה שנשארת אחרי שהתרגיל מסתיים: לא כיצד הצוותים פעלו בתרחיש שתוכנן מראש, אלא כיצד יפעלו כאשר האיום יהיה אמיתי, המידע יהיה חלקי וההחלטות יצטרכו להתקבל במהירות.
