ירושלים יודעת להצביע. היא יודעת להעניק כוח לליכוד, למפלגות החרדיות ולימין, ולהביע שוב ושוב אמון כמעט מוחלט במחנה שמבטיח ביטחון, משילות ויד קשה מול הטרור. בחלקים גדולים של העיר התמיכה בבנימין נתניהו ובשותפיו הפוליטיים הפכה עם השנים כמעט לברירת מחדל. אבל בין מערכת בחירות אחת לאחרת, ירושלים גם ממשיכה לייצר משהו אחר: עוד זירת פיגוע, עוד משפחות שכולות, עוד תחושת פחד, ועכשיו גם עוד לוח הנצחה.
אין כמובן קו ישיר ופשוט בין הצבעה בקלפי לבין כל אירוע ביטחוני ברחוב. אבל הפער קשה להתעלמות. תושבי ירושלים חיים כבר שנים לצד פיגועי ירי, דקירות, ניסיונות דריסה ואירועי טרור, ובמקביל גם לצד אלימות פלילית קשה. בעיר שבה השיח הפוליטי עוסק שוב ושוב בביטחון, המציאות מזכירה פעם אחר פעם עד כמה הביטחון הזה רחוק מלהיות מובן מאליו.
מדוע הוצב עכשיו לוח זיכרון חדש בכניסה לשכונת רמות בירושלים?
בשדרות גולדה מאיר, סמוך למסוף הארזים ובפתחה של שכונת רמות, הסירה עיריית ירושלים את הלוט מלוח זיכרון לששת הנרצחים בפיגוע שאירע במקום ב-8 בספטמבר 2025.
באותו פיגוע פתחו מחבלים באש לעבר אזרחים שהמתינו בתחנות האוטובוס. מסע הירי נעצר לאחר שלוחם ואזרח שהיו במקום ירו במחבלים בנשקם האישי וחיסלו אותם.
בלוח מונצחים יעקב פינטו, בן 25; יוסף דוד, בן 43; אלטר ישראל מצנר, בן 31; מרדכי, ד"ר מרק שטיינצג, בן 79; שריתה, שרה מייטא מנדלסון, בת 57; ולוי יצחק פש. שישה בני אדם מעולמות שונים, שהגיעו באותו בוקר לאותו צומת ולא חזרו ממנו.
מי היו ששת הנרצחים בפיגוע ברמות?
פינטו עלה לבדו מספרד כדי ללמוד תורה בישיבת "דרך אמונה" בלוד, נישא זמן קצר קודם לכן ושימש כמדריך אהוב בפנימייה בישיבה. יוסף דוד, תושב רמות, היה אברך ותלמיד חכם שנזכר בשל מאור פניו, ונרצח בדרכו ללימוד תורה כשספרי הקודש בידיו.
אלטר ישראל מצנר, אף הוא תושב רמות, הוגדר על ידי העירייה כעילוי ששקד על תלמודו והיה מסור למשפחתו. בנו הרביעי, שנולד כחודש לאחר הירצחו, נקרא על שמו. ד"ר מרק שטיינצג היה קרדיולוג בהכשרתו, עלה מארצות הברית לפני יותר משלושה עשורים, הקים את מאפיית לחמי הבריאות והיה מחלוצי השימוש בקמחים בריאים בארץ.
שריתה מנדלסון עלתה מארגנטינה בגיל שש ושימשה כמנהלת קשרי רשויות בהנהלה הארצית של בני עקיבא, שם כונתה "האמא של התנועה". לוי יצחק פש, תושב תל ציון, עבד בישיבת "קול תורה" ותואר כאדם אהוב ומוערך, בעל לב רחב ואכפתיות.
בטקס השתתפו ראש העיר משה ליאון, סגני ראש העיר, חברי מועצת העיר, בני המשפחות ואורחים נוספים. ליאון פנה אל בני המשפחות ואמר: "אנו מתכנסים היום, ערב השנה החדשה, כדי להנציח את ששת יקיריכם שנרצחו בדם קר בידי בני עוולה, בפיגוע רצחני שאירע בצומת זה, לפני כשנה. ששת היקרים הם פסיפס אנושי מרהיב של מידות טובות ושל עשייה מגוונת. פנים יפות ומלאות השראה, כל אחד בדרכו. מעתה, יונצחו על לוח זיכרון זה, לעיני העוברים והשבים הרבים, 'לזכר עולם'. עיריית ירושלים ותושביה שולחים חיבוק חם ותנחומים כנים לכולכם, בני המשפחות היקרות. נייחל, כי ימי הרחמים והסליחות יביאו עימם בשורות טובות, ישועות ונחמות".
הלוח יישאר בצומת גם אחרי שהטקס יסתיים והכיסאות יפונו. ובירושלים, עיר שמצביעה פעם אחר פעם עבור מי שמבטיחים לה ביטחון, זו אולי השאלה הקשה באמת: כמה לוחות זיכרון עוד יצטרכו להיחנך לפני שהבטחת הביטחון תורגש גם בתחנת האוטובוס?
