את ההתלהבות מפתיחת העונה שהחלה ביום ראשון האחרון, רק המכורים קשה למועדון הכדורגל הפועל ירושלים יכולים להבין. לבקשת המאמן החדש ליאור זדה שהתראיין לכמה אתרי ספורט בבקשה לגלות סבלנות, נפתח את טורנו הקט בנקודות האור שניתן לקחת מהמשחק.
תחילה יש לקוות כי הריאיון של זדה פותח עידן חדש ביחסי המועדון עם התקשורת וההתעלמות מחלק מאמצעי התקשורת המסורתיים יוסר סוף-סוף, ואנשי המועדון יחזרו להתראיין ובמיוחד הדברים אמורים בתוכנית הספורט של "רדיו ירושלים" המשרתת רבים בקהל האוהדים הוותיקים.
נדמה כי גולן חרמון עשה זאת שוב וניתן להגדיר את הבחירה בהילאי מלמן, בדומה לתמיר חיימוביץ' בעונה הקודמת, פגיעה בול בפוני כמו גם היכולת שהפגין ויטלי דמשקאן שאפו.
ניתן היה להתרשם מקפיצת המדרגה שנדים ורסנה שהפך לשחקן רוטציה לגיטימי, עידוד נוסף אפשר לשאוב גם מניצוצות היכולת שהפגין הפרוספקט החדש והצעיר סאני אבדולסלאם במעט הדקות שהיה על כר הדשא.
מנגד, החוסר בשחקנים איכותיים ומובילים בלט לעין ואין ספק כי יש לצרף לפחות 4-5 שחקנים מובילים, לכן ברור מאוד מדוע השחקנים "החוזרים" מפציעות (אוהד אלמגור, עילי מדמון, עומר אגבדיש) נשמרים "בצמר גפן" ולא שותפו כלל למרות שלכאורה חלקם כבר כשירים.
הבעיות המובנות בסגל שבו וצפו, לא ברור מדוע אופק נדיר הוחתם לעונה נוספת, יש לקוות כי המתחרה על עמדת המגן השמאלי לי און מזרחי, שזכה בפי חלק מהאוהדים לכינוי "המשוקץ" בגין עברו ביריבה העירונית – יפגין יכולת גבוהה שתחפה על החוסר בעמדה זו.
גם עמדת המגן הימני אינה פתורה, לא ברור כלל כמה גרוע היה ינון אליהו שבצוות המקצועי סברו כי עידן כהן החלש שהוחתם עדיף עליו. בכל מקרה חזרתו של אגבדיש מהפציעה קריטית לחולית ההגנה.
בהקשר של אגבדיש כמו גם של נועם מלמוד מדובר בעונה שמבחינתם חייבת להוות עונת פריצה ועליהם לתרגם את הפוטנציאל הרב הטמון בהם ולהפוך לשחקנים מובילים בהרכב ולא משלים, מלמוד צריך להפנים כי אינו עוד בלם משלים כי אם הבלם המוביל ולהפגין יכולת התואמת את מעמדו החדש.
דאגה עמוקה נוספת מעוררת עמדת השוער, לא די שהיה אשם בשניים מתוך שלושת השערים שספג, התבטא נדב זמיר לאחר המשחק על האכזבה שחש שנמנע ממנו להימכר בעסקה בה היה משדרג את מעמדו הכלכלי – התבטאות שעוררה בקרב חלק מהאוהדים זעם רב. נראה כי הדבר משפיע עליו ויתכן שטוב יעשה המועדון, במידה וקיימת עדיין אפשרות כזו, אם לא יתעקש על הישארותו וימצא לעמדה זו פתרון אחר.
השיטה החדשנית שהבטיח המאמן ניכרה על הדשא, 4-4-2 יהלום וקווים קרי קשר אחורי ושלושה בקו אחד, בהחלט ניכרה ואינה קלה כלל לביצוע.
דומני כי הפער בין מצוין "על הנייר" לפרקטיקה על הדשא, הימור שלי עד מחזור 5 נחזור לשיטת ה- 4-3-3 המסורתית.
נמשיך להתאזר בסבלנות כמבוקש במשחק הפיקנטי מול המאמן הקודם זיו אריה ביום ראשון ברחובות, יאללה הפועל!
