נקודת התיישבות יהודית חדשה הוקמה אתמול, יום שלישי, באזור ח'רבת אל-עלאונה, על אדמות מדינה במרחב הכפר הפלסטיני בית איכסא, מצפון-מערב לירושלים. מדובר במאחז השני המוקם במתחם בתוך ארבעה חודשים בלבד, כחלק ממגמה מואצת של קביעת עובדות בשטח C בעוטף ירושלים.
השתלשלות הדברים הנוכחית החלה בחודש מרץ 2026, אז הגיעו מתנחלים מלווים בדחפורים ובמשאיות לאזורי ראס פריג' וכרום אל-ע'ראבה בכפר, והציבו במקום מבנים יבילים וקשיחים ראשוניים לצד אוהלים. באוגוסט האחרון הורחבו עבודות התשתית וחישוף הקרקע, ואתמול נוסף עוד נדבך במהלך, עם הקמת מאהל "רועים" חדש במקום.
האם המאחזים ליד בית איכסא הוקמו כחוק?
מבחינה סטטוטורית, המאחזים הללו הוקמו ללא תוכניות מתאר מאושרות או החלטת ממשלה רשמית. עם זאת, בפועל הם נהנים מאבטחה צמודה של כוחות הביטחון. הסטטוס הפורמלי של הקרקע נקבע בספטמבר 2025, אז הכריז אלוף פיקוד המרכז על כ-20,000 דונם באזור כ"מרחב התפר". ההכרזה הצבאית הזו הגבילה את תנועת הפלסטינים שאינם תושבי קבע רשומים, ויצרה חיץ המונע מחקלאי הכפר להגיע לאדמותיהם ההיסטוריות.
מציאות זו הובילה בשטח לסדרת עימותים וחיכוכים. באמצע מאי השנה נרשמו תגרות פיזיות בפאתי הכפר שכללו שימוש בגז פלפל, ובאוגוסט חסמו המתנחלים את הדרך החקלאית היחידה של תושבי בית איכסא, שגם טוענים לאירועי השחתת רכוש, גניבת צאן ופגיעה בעצי זית.
המצב בשטח מראה, לפי שעה, כי מדובר ב"מאחזי רועים" המאוכלסים על ידי גרעין זעום של מתנחלים בודדים בלבד, המצליחים לשלוט במרחב הודות לגיבוי הצבאי המונע מהתושבים להתקרב.
מדוע המאחזים ליד ירושלים מעוררים עימות פוליטי חריף?
התגובות למהלך חריפות ומציגות קטבים מנוגדים. בקרב ארגוני הימין ותנועות ההתיישבות מציגים את המהלך כהישג ציוני ואסטרטגי. לטענתם, הפעילות באזור בית איכסא חיונית כדי "לבלום את ההשתלטות הפלסטינית הבלתי חוקית על אדמות מדינה בשטחי C", וכדי לייצר רצף טריטוריאלי ישראלי המגן על עוטף ירושלים. לשיטתם, הנוכחות היהודית בשטח – אף שאינה מוסדרת רשמית – היא המענה הציוני הנכון אל מול הניסיונות של הרשות הפלסטינית לקבוע עובדות בשטח.
מנגד, ברשות הפלסטינית מגנים את הצעד ומגדירים אותו כ"טרור התנחלותי" שנועד לבודד את ירושלים "הפלסטינית" ולבצע טיהור אתני שקט. משרד החוץ הפלסטיני פרסם הודעת גינוי רשמית שבה תקף בחריפות את מהלכי ההשתלטות באזור, והגדיר אותם כ"המשך של מלחמת קולוניאליזם נגד האדמה, האנשים והנרטיב הפלסטיני". עוד הוסיפו כי מדובר ב"מדיניות שיטתית שמטרתה לבודד את ירושלים הכבושה מסביבתה הטבעית ולשנות את זהותה הדמוגרפית".
במקביל, ארגוני שמאל ישראליים מדגישים כי הכרזת "מרחב התפר" הייתה פוליטית מלכתחילה ולא ביטחונית, ומטרתה הייתה לפנות את השטח דה-פקטו לטובת מתנחלים. לדבריהם, אי-אכיפת צווי הריסה מצד המנהל האזרחי, משקפת מדיניות ממשלתית מכוונת של סיפוח שקט וזלזול בשלטון החוק.
