בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום, זו התחושה הקשה איתה יצאתי בסיום אסיפת ח"ע של מועדון הפועל ירושלים שהתקיימה ביום שישי בשבוע שעבר. יש שני סוגים של מהפכות שמתרחשות: האחת בין ליל, השנייה שקטה, מוצנעת ומבלי להרגיש, עד שאתה מגלה שהמצב השתנה והאמת מכה בפנים.
צריך לדעתי להפסיק את הפסאדה לכאורה לפיה מועדון הכדורגל הפועל ירושלים הוא בפועל מועדון בו האוהדים הם מי שקובעים. נוכחתי בשישי האחרון שזה "בעיקר על הנייר". בפועל, "בעלי-הבית המהותיים" של מועדון הפועל ירושלים הם המנכ"ל אורי שרצקי והמנהל המקצועי שי אהרון.
שנים של ועד מתנדבים חלש, שלהבנתי גם רואה את תפקידו כמי שצריך לעמול בשירותם של השניים ולא לנהלם, יצרו תחושה אצל חברי העמותה כי אינם "נספרים" ונטולי כוח השפעה על המועדון. איך אמרו לי ח"ע רבים: מבחינתנו חברות בעמותה זו תרומה גרידא, אנחנו לא נחשבים.
משך תקופה ארוכה טענתי כי אמירה זו שגויה בבסיסה: טעיתי, ואתנצל על כך בראש ובראשונה בפני חברי הטוב יוסי ליפקין שראה את המציאות נכוחה, ובפני חבריי רן בסה וצחי בן בסט שצדקו בעניין.
לא יכול להיות הסבר מספק לנוכחות הדלה באסיפה, 57 איש, כולל עבדכם הנאמן, מסך של כ-1000 ח"ע, בוודאי לאחר עונה כה חלשה.
כמי שבאמת מעריך ומחבב את השניים, יתכן ועליי להביע פירגון לדבר שנחזה למהלך מבריק וחדשני, "בעל הבית" במועדון כדורגל, ללא כל השקעה כספית, שלא לדבר על קבלת משכורת מכובדת, זה בהחלט דבר חריג בנוף הכדורגל הישראלי. אז שאפו ענק לצמד ממני, ברכות.
מהנאמר בישיבה ברור לחלוטין כי גם מטרות הקבוצה איכשהו שונו, לא תחרותיות והישגיות כערך עליון, אלה מערכת שעמלה להזין עצמה. הניצחון על כר הדשא הפך למשני, או בקיצור: תגידו תודה שיש הפועל.
המועדון בגירעון תפעולי של כ-5 מיליון שקלים הסביר המנכ"ל, לכן נצטרך למכור שחקנים כל שנה ולהביא פרוספקטים, אחרת לא נוכל להתקיים! זאת בהתעלם מיתרת זכות של כ-10 מיליון שקלים בה אוחז המועדון, זו "רשת ביטחון", בכל זאת צריך לשמור על המערכת "ליום שחור", לא?
אורי אלון – הסביר המנכ"ל בקולו – הצענו לו את כל מה שביקש, אבל הוא לא מעוניין להיות הבעלים, אני מבין אותו. כך טען, בהתעלמות כי לא נשלח להציע את המועדון לאלון ומבלי שח"ע היו ערים שמנסים לבצע כזה מהלך.
אני האחראי הבלעדי מקצועית וכל האחריות המקצועית עליי, ברור – כך פחות או יותר הכריז המנהל המקצועי, אבל הסבר מה נעשה כדי לשנות ולהימנע מהטעויות של העונות האחרונות, והאם מישהו בכלל שילם מחיר על כך, לא קיבלנו.
המועדון פרסם כי המנכ"ל יחד עם ליאור חוג'ה ואורין מונק, פרסונות שלא ממש הבריקו בתפקידם בעונות האחרונות, היו בטורניר בניגריה, משם צפויים להגיע למועדון שחקני חיזוק. מדוע שתי הפונקציות המקצועיות הבכירות – המנהל המקצועי והמאמן ליאור זדה – לא הם שנסעו לצפות בשחקנים? כנראה ככה זה כשאתה "בעל-הבית המהותי", אתה לא תמיד נותן הסברים.
אמשיך להיות אוהד, אמשיך להיות חבר עמותה ואמשיך להגיע למגרשים, אבל אזכור להבא שחברות בעמותה זו ככל הנראה רק תרומה ואין בה ממש השפעה. יאללה הפועל!
